שביתת עבדים: הבדלים בין גרסאות בדף

גם העובר על שביתת עבד שמל וטבל - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בית דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון ש"ללאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. שביתת עבד שמל וטבל [ג. איסור "מחמר"]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על שביתת עבד שמל וטבל [או על איסור "מחמר"] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.

[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]