הרב גדליה אייזמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב גדליה אייזמן נולד בוורשא ביום י"ד אייר תר"ע (1910).

זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]].

הרב אייזמן נולד ב[[וורשא]] למשפחה שנמנית על [[חסידות אלכסנדר]].

בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, וכך נסע ל[[קמניץ]] ללמוד אצל [[הרב ברוך דב ליבוביץ]] המפורסם בישיבות בשמו "ר' ברוך בער".

בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח [[ישיבת מיר]] ו[[ישיבת פוניבז]]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].

בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט לישראל בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת ישיבת [[מרכז הרב]], ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבה הנ"ל.

לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]], עד שנקרא בשנת תש"ד להיות [[משגיח]] ו[[מנהל רוחני]] ב[[ישיבת קול תורה]], תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.

הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות ומכובדות, והקפיד מאד שכל מעשה ייעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.

כמו כן היה מומחה אמיתי לנפש האדם, ובעקבות כך היה לאחד המחנכים הדגולים ביותר שידע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה, והצלחתו היא לעובדה שאינה ניתנת לערעור.

לא בכדי כינה [[הרב יהודה עדס]] מגדולי תלמידיו את כל הישיבה ורבניה שמהשנים ההם "אמת אמת אמת".

ביום בהיר בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע לפתע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. כל נסיונות השכנוע עליו שישאר לא הועילו, ולתלמידיו הקרובים נאות להסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת גם עצבנות שאינה לפי האמת אלא מחמת זקנתו, ואין הוא סובל דבר שאינו אמת מוחלטת ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו.