15,330
עריכות
החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
== פלגים מרכזיים בחסידות == | == פלגים מרכזיים בחסידות == | ||
במשך השנים נוצרו בחסידות פלגים רבים, המרכזיים שבהם: | במשך השנים נוצרו בחסידות פלגים רבים, המרכזיים שבהם: | ||
===בית רוז'ין=== | ===בית רוז'ין=== | ||
בית [[חסידות רוז'ין]] קם בעיר רוז'ין ברומניה על ידי [[רבי ישראל מרוז'ין]]. חצר זו היתה ידועה בהנהגה מפוארת מתוך עושר, ורבי ישראל נסע במרכבה מהודרת עם ידיות כסף, ארבעה סוסים אבירים ומשרתים רבים, וגינוני מלכות נוספים. הנימוק להתנהגות זו הוא שהחסידות היא בבחינת ספירת ה[[מלכות (ספירה)|מלכות]]. חלק מהאדמו"רים ביקרו אותם בחומרה על התנהגות זו, ולבסוף פרצה בעניין מחלוקת חריפה בין [[חסידות צאנז]] ל[[חסידות סדיגורא]] (מבית רוז'ין), כאשר בראשות החולקים עמד [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז. המחלוקת שככה - עם פטירתו של רבי חיים - בשנת תרל"ו. | בית [[חסידות רוז'ין]] קם בעיר רוז'ין ברומניה על ידי [[רבי ישראל מרוז'ין]]. חצר זו היתה ידועה בהנהגה מפוארת מתוך עושר, ורבי ישראל נסע במרכבה מהודרת עם ידיות כסף, ארבעה סוסים אבירים ומשרתים רבים, וגינוני מלכות נוספים. הנימוק להתנהגות זו הוא שהחסידות היא בבחינת ספירת ה[[מלכות (ספירה)|מלכות]]. חלק מהאדמו"רים ביקרו אותם בחומרה על התנהגות זו, ולבסוף פרצה בעניין מחלוקת חריפה בין [[חסידות צאנז]] ל[[חסידות סדיגורא]] (מבית רוז'ין), כאשר בראשות החולקים עמד [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז. המחלוקת שככה - עם פטירתו של רבי חיים - בשנת תרל"ו. | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
בין היוצאים מכלל זה ניתן למנות תא שושלת אדמור"י וסלוי, שהתנגדו בנחרצות לציונות (וגם היום מרכזם נמצא בחו"ל), וכן כמה אדמו"רים נוספים בשושלת רוז'ין. | בין היוצאים מכלל זה ניתן למנות תא שושלת אדמור"י וסלוי, שהתנגדו בנחרצות לציונות (וגם היום מרכזם נמצא בחו"ל), וכן כמה אדמו"רים נוספים בשושלת רוז'ין. | ||
===פשיסחא=== | ===בית פשיסחא=== | ||
[[היהודי הקדוש מפשיסחא]] (האדמו"ר רבי יעקב יצחק מפשיסחא) העמיד את הדגש על לימוד התורה בחריפות ובעמקות, עקירת המידות הרעות בצורה קיצונית, תפילה בכובד ראש ובהתבוננות עמוקה. על מנת להתכונן לתפילה כראוי, איחרו להתפלל בכמה שעות, ולפעמים אף היו מתפללים שחרית בזמן תפילת מנחה. | [[היהודי הקדוש מפשיסחא]] (האדמו"ר רבי יעקב יצחק מפשיסחא) העמיד את הדגש על לימוד התורה בחריפות ובעמקות, עקירת המידות הרעות בצורה קיצונית, תפילה בכובד ראש ובהתבוננות עמוקה. על מנת להתכונן לתפילה כראוי, איחרו להתפלל בכמה שעות, ולפעמים אף היו מתפללים שחרית בזמן תפילת מנחה. | ||
| שורה 87: | שורה 88: | ||
מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב, סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד. | מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב, סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד. | ||
===ברסלב=== | ===ברסלב=== | ||
[[רבי נחמן מברסלב]] הוא יוצר חסידות רגשית של [[שמחה]] ודבקות. בשל גודל אישיותו לא העמידה החסידות רבי אחר אחריו (למרות שהיו חלק מתלמידיו שהנהיגו את החצר, כדוגמת [[רבי נתן מברסלב]], אך לא בדרך של אדמו"רות), והיא ממשיכה להתקיים עד היום בלא רבי, וחסידיה קשורים מאד לרבי נחמן. החסידות כיום כוללת ענפים וזרמים רבים מאד, אשר חלקם שונים בתכלית זה מזה (למשל, חסידי [[הרב אליעזר ברלנד]], תלמידי [[רבי ישראל בער אודסר]] ועוד). | [[רבי נחמן מברסלב]] הוא יוצר חסידות רגשית של [[שמחה]] ודבקות. בשל גודל אישיותו לא העמידה החסידות רבי אחר אחריו (למרות שהיו חלק מתלמידיו שהנהיגו את החצר, כדוגמת [[רבי נתן מברסלב]], אך לא בדרך של אדמו"רות), והיא ממשיכה להתקיים עד היום בלא רבי, וחסידיה קשורים מאד לרבי נחמן. החסידות כיום כוללת ענפים וזרמים רבים מאד, אשר חלקם שונים בתכלית זה מזה (למשל, חסידי [[הרב אליעזר ברלנד]], תלמידי [[רבי ישראל בער אודסר]] ועוד). | ||
=== חב"ד=== | === חב"ד=== | ||
[[חסידות חב"ד]], החסידות הותירה ביותר, שבניגוד לשאר החסידויות מבוססת על שכל ועומק. נוסדה על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- "בעל [[התניא]]" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "האדמו"ר המר"ש"- [[רבי שמואל שניאוסון]], "הרבי הרש"ב"- [[רבי שלום דב בער שניאורסוןן]], "הרבי הריי"צ"- [[רבי יוסף יצחק שינאורסון]] ו"הרבי" - [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים וליהדות בתחומם במסירות רבה. | [[חסידות חב"ד]], החסידות הותירה ביותר, שבניגוד לשאר החסידויות מבוססת על שכל ועומק. נוסדה על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- "בעל [[התניא]]" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "האדמו"ר המר"ש"- [[רבי שמואל שניאוסון]], "הרבי הרש"ב"- [[רבי שלום דב בער שניאורסוןן]], "הרבי הריי"צ"- [[רבי יוסף יצחק שינאורסון]] ו"הרבי" - [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים וליהדות בתחומם במסירות רבה. | ||
===צאנז=== | ===צאנז=== | ||
[[חסידות צאנז]] הוקמה על ידי [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז, בעל "דברי חיים". מבין תולדות חסידות צאנז: צאנז-קלויזנבורג (שהיתה בהנהגתו של [[הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם]]), צאנז-ז'מיגרד, סטרופקוב, שינאווא, טשאקווא ועוד. | [[חסידות צאנז]] הוקמה על ידי [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז, בעל "דברי חיים". מבין תולדות חסידות צאנז: צאנז-קלויזנבורג (שהיתה בהנהגתו של [[הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם]]), צאנז-ז'מיגרד, צאנז-לבוב, סטרופקוב, שינאווא, טשאקווא ועוד. | ||
===שומרי אמונים=== | ===שומרי אמונים=== | ||
חסידות שנוסדה | חסידות שנוסדה בסאטמאר על ידי [[רבי אהרן ראטה]], שהיתה מתנגד חריף לציונות. החסידות תהפלגה לשני פלגים- בנו של רבי אהרן, רבי אברהם חיים המשיך את הנהגת חסידות שומרי אומנים, ואילו [[רבי אברהם יצחק קאהן]], שדגל בהתבדלות ובסגירות (בניגוד לרבי אברהם חיים ראטה, שחסידיו משתתפים בבחירות והוא מזוהה עם הימין הפוליטי), וייסד את חסידות [[ותלדות אהרן]]. חסידי תולדות אהרן (מכונים בעגה החסידית "רעב אהרל'אך"-כלומר אנשיו של ר' אהרן ראטה) מתגוררים ב[[מאה שערים]] וב[[בתי אונגרין]] ב[[ירושלים]] (ומעטם מתגוררים ברמת בית שמש), נמנים על "הישוב הישן", נמנעים מלהצביע בבחירות ומתנגדים בצורה נחרצת לשלטון הציוני. לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, ממשיך בנו הצעיר רבי דוד להנהיג את החסידות. אמנם, אחיו הבכור, [[רבי שמואל יעקב קאהן]] פרש והקים חסידות נפרדת- [[תולדות אברהם יצחק]]. | ||
===חסידויות אחרות=== | ===חסידויות אחרות=== | ||
מבין שאר החסידויות הגדולות האחרות ניתן למנות את: | מבין שאר החסידויות הגדולות האחרות ניתן למנות את: | ||
*[[חסידות | *[[חסידות סאטמאר]]- החצר הגדולה בעולם, שידועה בהתנגדותה החריפה ביותר לציונות, שהיתה בהנהגתו של [[רבי יואל טייטלבוים]], בעל "ויואל משה". | ||
*[[חסידות ויז'ניץ]]- מהגדולות שבחסידויות טרנסליבניה. אדמו"ריה שייכים למשפחת הגר. פלג נוסף של ויז'ניץ הוא "סערט ויז'ניץ" שמרכזו ב[[חיפה]]. כיום, האדמו"ר זקן מאד ואינו ממלא את תפקידו באופן מלא, ובניו ממלאים את מקומו בחצרות שונות. | *[[חסידות ויז'ניץ]]- מהגדולות שבחסידויות טרנסליבניה. אדמו"ריה שייכים למשפחת הגר. פלג נוסף של ויז'ניץ הוא "סערט ויז'ניץ" שמרכזו ב[[חיפה]]. כיום, האדמו"ר זקן מאד ואינו ממלא את תפקידו באופן מלא, ובניו ממלאים את מקומו בחצרות שונות. | ||
*[[חסידות בעלזא]]- בהנהגת אדמו"רי משפחת רוקח. כיום, בעלזא היא החסידות השניה בגודלה בארץ לאחר גור. | *[[חסידות בעלזא]]- בהנהגת אדמו"רי משפחת רוקח. כיום, בעלזא היא החסידות השניה בגודלה בארץ לאחר גור. | ||
*[[חסידות קרלין]]- חסידות שידועה בניגוניה המיוחדים והרבים. נוסדה על ידי [[רבי אהרן הגדול מקרלין]]- תלמיד המגדי ממזריטש (מוכר בזכות ה[[פיוט]] לשבת שחיבר-[[יה אכסוף]]). לחסידות קרלין יש פלגים שונים, ביניהם: קרלין-סטולין, פינסק-קרלין, קהל חסידי ירושלים ועוד. | *[[חסידות קרלין]]- חסידות שידועה בניגוניה המיוחדים והרבים. נוסדה על ידי [[רבי אהרן הגדול מקרלין]]- תלמיד המגדי ממזריטש (מוכר בזכות ה[[פיוט]] לשבת שחיבר-[[יה אכסוף]]). לחסידות קרלין יש פלגים שונים, ביניהם: קרלין-סטולין, פינסק-קרלין, קהל חסידי ירושלים ועוד. | ||
*מודז'יץ- חסידות גדולה הממוקמת ב[[בני ברק]], שידועה בניגוניה הרבים והמיוחדים. בין אדמוריה נמנים [[רבי שאול ידידיה טאוב]], [[רבי ישראל דן טאוב]] ועוד. | *[[חסידות מודז'יץ]]- חסידות גדולה הממוקמת ב[[בני ברק]], שידועה בניגוניה הרבים והמיוחדים. בין אדמוריה נמנים [[רבי שאול ידידיה טאוב]], [[רבי ישראל דן טאוב]] ועוד. | ||
*חסידויות אחרות: מונקאטש, רחמיסטריווקא, טולנא, ביאלה, קאליב, אוז'רוב-חנצ'ין, טשרנוביל, באבוב, לעלוב, בוסטון, דושינסקי, זוועהיל, מחנובקא, מישקולץ, נדבורנא, סלונים, ספינקא, ערלוי, קומרנא, ועוד. | *חסידויות אחרות: מונקאטש, רחמיסטריווקא, טולנא, ביאלה, קאליב, אוז'רוב-חנצ'ין, טשרנוביל, באבוב, לעלוב, בוסטון, דושינסקי, סיגעט, חוסט, פיאסצ'נא, דאראג, אשלג, זוועהיל, מחנובקא, מישקולץ, נדבורנא, סלונים, ספינקא, ערלוי, קומרנא, ועוד. | ||
==ספרי חסידות== | |||
בין ספרי החסידות המרכזיים: | |||
*בעל שם טוב, כתר שם טוב- רבי ישראל הבעל שם טוב. | |||
*[[תולדות יעקב יוסף]]- [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]]. | |||
*מגיד דבריו ליעקב- רבי דב בער המגיד ממזריטש. | |||
*[[ספר התניא]], ליקוטי תורה, תורה אור- רבי שניאור זלמן מלאדי, חב"ד. | |||
*פרי הארץ- [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]]. | |||
*נועם אלימלך- [[רבי אלימלך מליז'נסק]]. | |||
*[[ליקוטי מוהר"ן]], [[שיחות הר"ן]], [[ליקוטי תפילות]] ועוד- רבי נחמן מברסלב. | |||
*[[בני יששכר]]- [[רבי צבי אלימלך מדינוב]]. | |||
*קדושת לוי- [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]]. | |||
*שפת אמת- רבי יהודה אריה לייב מגור. | |||
*פרי צדיק, צדקת הצדיק, תקנת השבין ועוד- רבי צדוק הכהן מלובלין. | |||
*אוהב ישראל- רבי אברהם יהושע השל מאפטא. | |||
*מאור ושמש- רבי קלונימוס אפשטיין. | |||
*אש קודש, חובת התלמידים ועוד- [[רבי קלונימוס קלמן שפירא]] מפיאסצ'נה. | |||
*שם משמואל- רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. | |||
*נתיבות שלום- [[רבי שלום נח ברזובסקי]] מסלונים. | |||
*זאת זכרון, דברי אמת ועוד- רבי יוסף הורביץ "החוזה" מלובלין. | |||
*ישמח משה- רבי משה טייטלבוים מסאטמאר. | |||
== הבדלים בין החסידות לקבלה<ref>פרק זה צריך כתיבה מחודשת, שכן דבר זה איננו נכון לגבי רוב הפלגים בחסידות, ואכמ"ל.</ref> == | == הבדלים בין החסידות לקבלה<ref>פרק זה צריך כתיבה מחודשת, שכן דבר זה איננו נכון לגבי רוב הפלגים בחסידות, ואכמ"ל.</ref> == | ||
*רוע - חסידות: הרוע הוא אמצעי לטוב, קבלה: העדר הטוב. | *רוע - חסידות: הרוע הוא אמצעי לטוב, קבלה: העדר הטוב. | ||