החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

===בית רוז'ין===

בית [[חסידות רוז'ין]] קם בעיר רוז'ין ברומניה על ידי [[רבי ישראל מרוז'ין]]. חצר זו היתה ידועה בהנהגה מפוארת מתוך עושר, ורבי ישראל נסע במרכבה מהודרת עם ידיות כסף, ארבעה סוסים אבירים ומשרתים רבים, וגינוני מלכות נוספים. הנימוק להתנהגות זו הוא שהחסידות היא בבחינת ספירת ה[[מלכות (ספירה)|מלכות]]. חלק מהאדמו"רים ביקרו אותם בחומרה על התנהגות זו, ולבסוף פרצה בעניין מחלוקת חריפה בין [[חסידות צאנז]] ל[[חסידות סדיגורא]] (מבית רוז'ין), כאשר בראשות החולקים עמד [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז. המחלוקת שככה - עם פטירתו של רבי חיים - בשנת תרל"ו.  

חסידויות רוז'ין, באופן כללי, היו ידועות ביחס של חיבה לעליה ל[[ארץ ישראל]] ותנועות שונות הפועלות בתחום זה. חלקם הקימו בוינה את "חברת ישוב ארץ ישראל" הפועלת בתחום זה. היו מהם שאף הורו לחגוג ב[[יום העצמאות]] וערכו "טיש" ביום זה. מבין הבולטים שהתייחסו בחיוב לישוב הארץ ניתן לראות את [[רבי אברהם יעקב פרידמן]] מסידגורא, [[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין, [[רבי ישראל פרידמן]] מהוסיאטין, [[רבי שלמה פרידמן]] מסדיגורא, [[רבי יצחק פרידמן]] מבוהוש, [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרהוביטש ועוד.  

*[[חסידות בעלזא]]- בהנהגת אדמו"רי משפחת רוקח. כיום, בעלזא היא החסידות השניה בגודלה בארץ לאחר גור.  

*[[חסידות קרלין]]- חסידות שידועה בניגוניה המיוחדים והרבים. נוסדה על ידי [[רבי אהרן הגדול מקרלין]]- תלמיד המגדי ממזריטש (מוכר בזכות ה[[פיוט]] לשבת שחיבר-[[יה אכסוף]]). לחסידות קרלין יש פלגים שונים, ביניהם: קרלין-סטולין, פינסק-קרלין, קהל חסידי ירושלים ועוד.

*חסידויות אחרות: מונקאטש, רחמיסטריווקא, טולנא, ביאלה, קאליב, אוז'רוב-חנצ'ין, טשרנוביל, באבוב, לעלוב, בוסטון, דושינסקי, סיגעט, חוסט, פיאסצ'נא, דאראג, אשלג, זוועהיל, מחנובקא, מישקולץ, נדבורנא, סלונים, ספינקא, ערלוי, קומרנא, ועוד.