החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 171 בתים ,  8 בפברואר 2011
אין תקציר עריכה
שורה 83: שורה 83:
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו [[רבי דוד מקוצק]]<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר אלטר]] מייסד [[חסידות גור]], בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו הייתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הביטוי ולימוד התורה. בניו נפטרו בחייו, ולאחר מותו מילא את מקומו רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. לאחריו, המשיך נכדו של הרי"ם, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]] בעל השפת אמת את החסידות, ולאחריו בנו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] בעל האמרי אמת, ובניו [[רבי ישראל אלתר]], [[רבי שמחה אלתר]] ו[[רבי פנחס מנחם אלתר]]. כיום, האדמו"ר מגור הוא רבי יעקב אריה אלתר, נכדו של האמרי אמת.
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו [[רבי דוד מקוצק]]<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר אלטר]] מייסד [[חסידות גור]], בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו הייתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הביטוי ולימוד התורה. בניו נפטרו בחייו, ולאחר מותו מילא את מקומו רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. לאחריו, המשיך נכדו של הרי"ם, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]] בעל השפת אמת את החסידות, ולאחריו בנו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] בעל האמרי אמת, ובניו [[רבי ישראל אלתר]], [[רבי שמחה אלתר]] ו[[רבי פנחס מנחם אלתר]]. כיום, האדמו"ר מגור הוא רבי יעקב אריה אלתר, נכדו של האמרי אמת.


פלג אחר בקוצק היה [[סוכטשוב|חסידות סוכטשוב]]. הוקמה על ידי חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב, בעל האבני נזר, שלאחר פטירתו דבק באדמו"ר מגור, אולם לאחר פטירת האדמו"ר השני רבי חנוך מאלכסנדר החל לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירתו, בנו, [[רבי שמואל בורנשטיין]] בעל "שם משמואל" מילא את מקומו באדמו"רות. שיחותיהם של האב ובנו קובצו בספר "נאות דשא" (שני חלקים).
פלג אחר בקוצק היה [[סוכטשוב|חסידות סוכטשוב]]. הוקמה על ידי חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב, בעל האבני נזר, שלאחר פטירתו דבק באדמו"ר מגור, אולם לאחר פטירת האדמו"ר השני רבי חנוך מאלכסנדר החל לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירתו, בנו, [[רבי שמואל בורנשטיין]] בעל "שם משמואל" מילא את מקומו באדמו"רות. שיחותיהם של האב ובנו קובצו בספר "נאות דשא" (שני חלקים). בנו של ה'שם משמואל' הרב דוד בורנשטיין הנהיג את חסידות סוכטשוב עד לשואה בה נרצח על קידוש ה'.  


אחת מתולדות קוצק היא חסידות איז'ביצא-ראדזין, מיסודו של [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]]. בין גדולי החסידות נמנו [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]", [[רבי מרדכי יוסף אליעזר מראדזין]] ועוד. רבי מרדכי יוסף היה מתלמידי רבי שמחה בונים ואחרי פטירתו המשיך אחרי הרבי מקוצק, אולם בגלל סכסוך שפרץ ביניהם, כנראה על רקע אידאולוגי, נפרדו לחסידות נפרדת.   
אחת מתולדות קוצק היא חסידות איז'ביצא-ראדזין, מיסודו של [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]]. בין גדולי החסידות נמנו [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]", [[רבי מרדכי יוסף אליעזר מראדזין]] ועוד. רבי מרדכי יוסף היה מתלמידי רבי שמחה בונים ואחרי פטירתו המשיך אחרי הרבי מקוצק, אולם בשל הדרך המיוחדת של קוצק שהייתה קשה לרוב החסידים, פרש והקים חסידות נפרדת.   


מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב (חצרו של האדמו"ר מקוצק-פילוב, [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]], הידוע בחיבתו הגדולה לציונות בעל 'שלום ירושלים') , סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד.  
מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב (חצרו של האדמו"ר מקוצק-פילוב, [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]], הידוע בחיבתו הגדולה לציונות בעל 'שלום ירושלים') , סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד.


===ברסלב===
===ברסלב===
משתמש אלמוני

תפריט ניווט