רבי אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←באדמו"רות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בה' ב[[שבט]] תרס"ה, כשהיה בן שלושים ותשע נפטר אביו, והוא נבחר פה אחד על ידי החסידים (שחלקם היו עוד חסידים של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]) להמשיך אותו, אולם הוא סרב בתחילה לקבל עליו את כהונת האדמו"רות, ורק ב[[שבועות]] של אותה שנה החל לקבל 'פתקאות' וערך לראשונה "[[טיש]]". | בה' ב[[שבט]] תרס"ה, כשהיה בן שלושים ותשע נפטר אביו, והוא נבחר פה אחד על ידי החסידים (שחלקם היו עוד חסידים של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]) להמשיך אותו, אולם הוא סרב בתחילה לקבל עליו את כהונת האדמו"רות, ורק ב[[שבועות]] של אותה שנה החל לקבל 'פתקאות' וערך לראשונה "[[טיש]]". | ||
===באדמו"רות=== | ===באדמו"רות=== | ||
כאדמו"ר, תיקן כמה תקנות, ביניהן החזרת [[תפילת שחרית]] לזמנה על פי ה[[שולחן ערוך]], למרות שלא היה מקובל כך בגור, וכן תיקן | כאדמו"ר, תיקן כמה תקנות, ביניהן החזרת [[תפילת שחרית]] לזמנה על פי ה[[שולחן ערוך]], למרות שלא היה מקובל כך בגור, וכן תיקן הפסקה בין [[קבלת שבת]] ל[[תפילת ערבית]] ובין שחרית ל[[קריאת התורה]], על מנת היוכלו לעסוק בתורה. | ||
הוא סרב כאדמו"ר להתפרנס מכספי הפדיונות שנתנו לו חסידיו, והתפרנס ממסחר. את כספי הפדיונות היה מחלק לעניים ולחסידים ששטחו באזניו את מצבם הרע. | הוא סרב כאדמו"ר להתפרנס מכספי הפדיונות שנתנו לו חסידיו, והתפרנס ממסחר. את כספי הפדיונות היה מחלק לעניים ולחסידים ששטחו באזניו את מצבם הרע. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בהכוונתו ניתן בחסידות גור דגש על לימוד תורה ולמדנות, בשונה ממה שהיה מקובל אז ברוב החסידויות. | בהכוונתו ניתן בחסידות גור דגש על לימוד תורה ולמדנות, בשונה ממה שהיה מקובל אז ברוב החסידויות. | ||
כאדמו"ר המרכזי בפולין, היה חלק מ[[אגודת ישראל]], ועודד את חסידיו ליטול אף הם חלק בפעילות האגודה. הוא השתתף בחלק מן הועידות והכנסיות ש האגודה, וכן עודד את הקמת [[פועלי אגודת ישראל]] וכן את "נוער אגודת ישראל" (לימים, [[תנועת הנוער עזרא]]). נישא בזיווג שני לבתו של גיסו רבי יעקב מאיר בידרמן מורשה, מזיווג זה נולד בן זוקניו, ר' מנחם פנחסף לימים האדמו"ר. | כאדמו"ר המרכזי בפולין, היה חלק מ[[אגודת ישראל]], ועודד את חסידיו ליטול אף הם חלק בפעילות האגודה. הוא השתתף בחלק מן הועידות והכנסיות ש האגודה, וכן עודד את הקמת [[פועלי אגודת ישראל]] וכן את "נוער אגודת ישראל" (לימים, [[תנועת הנוער עזרא]]). נישא בזיווג שני לבתו של גיסו רבי יעקב מאיר בידרמן מורשה, מזיווג זה נולד בן זוקניו, ר' מנחם פנחסף לימים האדמו"ר. | ||
==בזמן השואה== | ==בזמן השואה== | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] עבר לוורשה. בהפצות על העיר נהרג חתנו ר' יצחק מאיר אלתר, ואף הוא לקה בשמיעתו. הנאצים החלו לחפש אחריו ברחבי העיר, והוא החל להסתתר בבתים של חסידים שונים. לאחר מאמצים מרובים הצליחו חסידיו להבריחו לאיטליה, בסיוע המחתרת הפולנית. איטליה רצו חסידיו להעבירו לארצות הברית, אולם הוא סרב והתעקש לעלות ל[[ארץ ישראל]](ראה להלן בפסקה 'יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק'), ואכן הגיע ארצה ב[[ניסן]] ת"ש והתיישב ב[[ירושלים]]. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] עבר לוורשה. בהפצות על העיר נהרג חתנו ר' יצחק מאיר אלתר, ואף הוא לקה בשמיעתו. הנאצים החלו לחפש אחריו ברחבי העיר, והוא החל להסתתר בבתים של חסידים שונים. לאחר מאמצים מרובים הצליחו חסידיו להבריחו לאיטליה, בסיוע המחתרת הפולנית. איטליה רצו חסידיו להעבירו לארצות הברית, אולם הוא סרב והתעקש לעלות ל[[ארץ ישראל]](ראה להלן בפסקה 'יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק'), ואכן הגיע ארצה ב[[ניסן]] ת"ש והתיישב ב[[ירושלים]]. | ||