15,330
עריכות
צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בואם של יהודי ספרד
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
[[תמונה:Safed3.jpg|left|thumb|250px|בניין הסרייה - המיממשל התורכי. מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]] | [[תמונה:Safed3.jpg|left|thumb|250px|בניין הסרייה - המיממשל התורכי. מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]] | ||
[[תמונה:The first book printed a Safad 1577.jpg|left|thumb|250px|הספר הראשון שהודפס בצפת 1577 - מקור : מדריך ארץ ישראל - זאב וילנאי "שימוש הוגן"]] | [[תמונה:The first book printed a Safad 1577.jpg|left|thumb|250px|הספר הראשון שהודפס בצפת 1577 - מקור : מדריך ארץ ישראל - זאב וילנאי "שימוש הוגן"]] | ||
אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב- | אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב- 1517, התיישבו בצפת יהודים [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה הכלכלי של העיר משופר. רבי משה באסולה שבקר בעיר ושהה בה בין השנים 1521 ו- 1522 מתאר במילים הבאות את העיר באותה העת: | ||
{{ציטוטון| העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים"| '''זאב וילנאי''', עמ' 343}}. | |||
===הרבנים הפסרדים=== | |||
בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: [[רבי משה קורדובירו]], [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]], [[רבי יצחק לוריא]] (האר"י) ותלמידו [[רבי חיים ויטאל]], [[רבי יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", המשורר [[רבי ישראל נג'ארה]], [[רבי אליהו די וידאש]], [[רבי משה אלשיך]], ה[[מבי"ט]] ו[[רב]]נים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של מגדולי אותו דור [[רבי יעקב בירב]] (מהר"י בירב) שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את [[הסנהדרין]]. בצפת היו שמונה בתי כנסת. ה[[יהודים]] כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם [[ירושלים]], [[טבריה]] ו[[חברון]]). | |||
בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: [[משה קורדובירו]], [[יצחק לוריא]] (האר"י) ותלמידו [[חיים ויטאל]], [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", | |||
מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. עולי ספרד הביאו עימם את תעשיית הצמר. בעיר היו 3,000 נולי אריגה ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של [[ונציה]]. אפילו חלק מהחכמים עסקו בתעשיית הצמר. <ref name=amizur/> תושביה עסקו גם במסחר ב[[דבש]], [[משי]] ו[[תבלין|תבלינים]]. בשנת 1576 הוקם בצפת [[דפוס|בית הדפוס]] הראשון ב[[מזרח התיכון]]. במשך עשר שנים הדפיס חמישה ספרים. <ref name=amizur/> | מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. עולי ספרד הביאו עימם את תעשיית הצמר. בעיר היו 3,000 נולי אריגה ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של [[ונציה]]. אפילו חלק מהחכמים עסקו בתעשיית הצמר. <ref name=amizur/> תושביה עסקו גם במסחר ב[[דבש]], [[משי]] ו[[תבלין|תבלינים]]. בשנת 1576 הוקם בצפת [[דפוס|בית הדפוס]] הראשון ב[[מזרח התיכון]]. במשך עשר שנים הדפיס חמישה ספרים. <ref name=amizur/> | ||