רבי יוחנן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9,152 בתים ,  28 באוקטובר 2011
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יוחנן נפחא''' היה גדול [[אמוראים|אמוראי]] [[ארץ ישראל]] בדור השני. היה ראש ישיבה ב[[טבריה]]. נזכר פעמים רבות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
'''רבי יוחנן נפחא''' היה גדול [[אמוראים|אמוראי]] [[ארץ ישראל]] בדור השני. היה ראש ישיבה ב[[טבריה]]. נזכר פעמים רבות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
==תורתו==
==תורתו==דורש שמות {{מקור|כרם פתחיה {{מקור|ר' פתחיה מנקין}} כרם שני גפן כא ענף א}}
[[רבה בר בר חנה]] בשם רבי יוחנן
* למה נקרא שמו כלאב {{מקור|ברכות ד:}}.
* למה נקרא שמה מצילה {{מקור|שבת קיג}}.
* למה נקרא שמה חמת {{מקור|מגילה ו.}}.
* למה נקרא שמו אחשוורוש {{מקור|מגילה יא}}.
* למה נקרא שמו נחבי בן ופסי {{מקור|סוטה לה}}.
* למה נקרא שמו גלית {{מקור|סוטה מב:}}.
* למה נקרא שמו שבואל {{מקור|בבא בתרא קי}}.
כללים
* כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן {{מקור|פסחים כד:}}.
* כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר {{מקור|פסחים מג:}}.
* בכל מתרפאין חוץ מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים {{מקור|פסחים כה.}}.
* כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי הוא בא לפרש {{מקור|סנהדרין כה.}}.
* אין למדין מן הכללות {{מקור|ערובין כז.}}.
כללי הלכה
בדומה לסעיף הקודם, שאומר כללים.
* הלכה כסתם משנה {{מקור|שבת מב.}}.
* הלכה כדברי המכריע {{מקור|חכם מדור מאוחר שפוסק כדעה אמצעית בין שתי דעות שבדור שלפניו}} {{מקור|שבת לט:}}.
* הלכה כרשב"ג במשנתנו {{מקור|בבא קמא סט.}}.
* רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה {{מקור|ערובין מו:}}.
הלכה בסוגיות מסוימות
בדומה לסעיף הקודם, שפוסק הלכות.
* הלכה כרבי יהודה בבין השמשות {{מקור|שבת לה.}}.
* הלכה כרבי שמעון במוקצה {{מקור|שבת מה:}}.
* הלכה כרבי יהודה שמברך את כל ברכות ההבדלה על הכוס {{מקור|פסחים נד.}}.
* הלכה כרבי יוסי {{מקור|ערובין מז:}}.
* הלכה בין באבן בין בפלך, והלכה כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו {{מקור|מועד קטן יט.}}.
* הלכה כרבי יהודה {{מקור|תענית ד:}}.
* הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי {{מקור|מנחות נב:}}.
* הלכה כרבי יוסי {{מקור|יומא יג.}}.
צריך ללמוד תורה ולא לעסוק במסחר {{מקור|מרגליות הים בהקדמה}}
* ולא מעבר לים היא - לא תימצא לא בסחרנים ולא בתגרנים {{מקור|ערובין נה.}}.
* איזהו תלמיד חכם, כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו {{מקור|קהלת רבה פ"ז על הפסוק כי העושק יהולל חכם}}.
* רצה לעסוק במסחר ושמע מלאכי השרת שאומרים דקיימא ליה שעתא וחזר ללמוד {{מקור|תענית כא.}}.
* מכר את כל נכסיו ונחלותיו כדי להתפרנס בשביל ללמוד תורה {{מקור|שיר השירים רבה פ"ח על הפסוק מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה}}.
"משום כדי חייו" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}}
* גיטין נט., בבא מציעא טז:, סב:
מחלוקת אמוראים בדעתו
* כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן {{מקור|בבא מציעא לח:}}.
* האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן {{מקור|חולין לד:}}.
* כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן {{מקור|בכורות כב. ובעוד מקומות רבים}}.
"והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן" {{מקור|מסורת הש"ס יבמות טז:}}
כמו בסעיף הקודם, שנחלקו אמוראים בדעתו.
* זאת אומרת מקבלים גרים מתרמוד {{מקור|יבמות טז:}}.
* מחלוקת בשראוה שנבעלה וכו' אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה ממנו גט {{מקור|המגרש את אשתו ולנה עימו בפונדקי}} {{מקור|גיטין פא:}}.
* הלכה כדברי האומר כזית {{מקור|בניטל הכבד}} {{מקור|חולין מג.}}.
* הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי {{מקור|בחביתי כהן גדול}} {{מקור|מנחות נב:}}.
"אלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאומרו"
* מלווה ד' חונן דל - כביכול עבד לווה לאיש מלווה {{מקור|בבא בתרא י.}}.
* ותסיתני בו לבלעו חינם - כביכול אדם שמסיתין אותו וניסת {{מקור|בבא בתרא טז.}}.
* ויעבור ד' על פניו - מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור {{מקור|ראש השנה טז.}}.
"מוחלפת השיטה" {{מקור|ציינו לזה מסורת הש"ס וגליון הש"ס ביצה ג.}}
* מוקצה {{מקור|ביצה ג.}}.
* האם רוק נחשב תלוש {{מקור|ערובין צט.}}.
* רשב"ג חייש ליוהרא וחכמים לא {{מקור|ברכות יז:}}.
* רבי מאיר בכזית ורבי יהודה בכביצה {{מקור|ברכות מט:}}.
* כך היא הצעה של משנה ואיפוך קמייתא {{מקור|רבי ישמעאל ורבי עקיבא באיסור חלב שעל גבי הדקין ועל גבי הקיבה}} {{מקור|חולין מט:}}.
* ימין ושמאל בחליצה {{מקור|יבמות קד.}}.
* בשמחת יום טוב בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא {{מקור|בכמה מקומות באותה סוגיא}} {{מקור|ביצה ט: י.}}.
"ושניהם מקרא אחד דרשו"
* אלו עבודות מעכבות ביום הכיפורים - רבי יהודה ורבי נחמיה {{מקור|יומא ס.}}.
* נשפך הדם - מהיכן חוזר {{מקור|יומא סא.}}.
* האם דם מבטל דם - מחלוקת רבי יהודה וחכמים {{מקור|מנחות כב.}}.
* מצוות פורים באדר ראשון {{מקור|מגילה ו:}}.
* מעשר בהמה {{מקור|ראש השנה ח.}}.
* חציו לד' וחציו לכם {{מקור|ביצה טו:}}.
* ושלושתן מקרא אחד דרשו - איסורי חודש אב בתספורת ובכביסה {{מקור|תענית כט:}}.
* וכולן מקרא אחד דרשו - מהיכן קורא אדם את המגילה {{מקור|מגילה יט.}}.
* לגירסת הר"ש {{מקור|הובא במסורת הש"ס}} - וכולן מקרא אחד דרשו {{מקור|בעניין מקצת זרע ישראל}} {{מקור|קידושין עח.}}.
"אמרו דבר אחד" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}}
בדומה לסעיף הקודם, שמאחד דעות שונות.
* רבי יוסי הגלילי ובית שמאי אמרו דבר אחד {{מקור|מחוסר שחיטה מאימתי מקבל טומאה}} {{מקור|חולין עה.}}.
* רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד {{מקור|מטמא וחוזר ומטמא}} {{מקור|חולין קכד:}}.
* בן בתירה ורבי נתן אמרו דבר אחד {{מקור|חי נושא את עצמו}} {{מקור|שבת צד.}}.
* צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד {{מקור|יאוש}} {{מקור|בבא קמא סט:}}.
מחשיב את ארץ ישראל
* לצאת לחו"ל - אסור, לקראת אימו - איני יודע {{מקור|קידושין לא:}}.
* שלושה מנוחלי העולם הבא, ואלו הן: הדר בארץ ישראל וכו' {{מקור|פסחים קיג.}}.
* רייק מכותחא דבבלאי {{מקור|היה נגעל ויורק מהמאכל של בני בבל}} {{מקור|שבת קמה:}}.
* "ירבו ימיכם" נאמר רק בארץ ישראל {{מקור|ברכות ח.}}.
* "לב רגז" נאמר בבבל ולא בארץ ישראל {{מקור|נדרים כב.}}.
* לדידי חזי לי חלב ודבש של ארץ ישראל {{מקור|כתובות קיא:}}.
* עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא {{מקור|בכורות יח.}}.
* חנניה מישאל ועזריה עלו לארץ ישראל {{מקור|סנהדרין צג., וחולק בזה על רב ושמואל}}.
* סנחריב זכה לקרותו אסנפר וכו' משום שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל {{מקור|סנהדרין צד.}}.
* חנופה וגסות הרוח ירדו לבבל {{מקור|קידושין מט:, ובסנהדרין כד. אומרו רבי יוחנן בשם רשב"י}}.
"אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה" {{מקור|ציין לזה מסורת הש"ס חולין קלד.}}
* פסחים פד., חולין נה: עז., קכב:, קלד.
 
===רבה בר בר חנה משמו===
 
"זו דברי [[רבי עקיבא]] סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" {{מקור|מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)}}
"זו דברי [[רבי עקיבא]] סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" {{מקור|מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)}}
===בשם רשב"י===
===בשם רשב"י===

תפריט ניווט