חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

כפי שהוזכר, ה[[רמב"ם]] פוסק: " ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו... ימי שמחה והלל..."

:"גם בחנוכה ראו חכמים להחיל על ימים אלה חובה של שמחה ו[[שירה]], אלא שבמקרה זה קבעו לומר את ההלל, ולא כמו ב[[פורים]] שעדיין היו [[נביא|נביאים]], והם חיברו שבח מיוחד לאותו אירוע, דהיינו [[מגילת אסתר|המגילה]]. ודאי שאילו רצו היו יכולים לתקן (= לחבר) גם לחנוכה שירה מיוחדת אלא שהעדיפו להשתמש בהלל שהוא תקנת הנביאים הקדמונים. מעתה ימי החנוכה הם ימי שמחה שהרי תקנו לומר בו את ההלל, בו כתוב {{מקור|תהלים קיח כד$תהלים קיח, כד|כן}}: "'''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'''".

הבסיס לתפיסה זו, שההלל הוא ביטוי של שמחה<ref>ור' שערי תשובה {{מקור|(או"ח סי' תרצז ס"ק ב)}}.</ref>, מצויה בדברי הרמב"ם {{מקור|(בסוף הל' לולב - פ"ח הט"ו)}}:

:"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|(דברים כח, מז)}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..."

הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה.