582
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]]. | כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]]. | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן | ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון מרדכי חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. | ||
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב | הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום. | ||
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים | הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], [[רבי אברהם הררי רפול]] ועוד. | ||
ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. | ב[[מלחמת השחרור]] בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. | ||
בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תש"ל נפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב | בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב יהודה צדקה]] ו[[הרב בן ציון אבא שאול]]. | ||
הרב צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] תשנ"ח, ובמקומו | הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה. | ||
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]]. | ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]]. |
עריכות