הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==
נולד ב[[העיר העתיקה|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[אדר]] תרפ"ט לאביו המקובל [[רבי סלמאן אליהו]], מגדולי המקובלים  וחכמי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה"  על ספר עץ חיים  ל[[האר"י|אריז"ל]], סידור הכוונות לתפילה ופירוש לשער הכוונות, ולאמו הרבנית מזל, אחותו של [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" ונכדת אחותו של [[רבינו יוסף חיים]] זצ"ל, בעל ה"[[בן איש חי]]". רבי סלמאן נפטר בעוד בנו רבי מרדכי היה בן אחד עשרה שנים בלבד.
נולד ב[[עיר העתיקה|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[אדר]] תרפ"ט, לאביו המקובל [[רבי סלמאן אליהו]], מגדולי המקובלים  וחכמי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה"  על ספר עץ חיים  ל[[האר"י|אריז"ל]], סידור הכוונות לתפילה ופירוש לשער הכוונות, ולאמו הרבנית מזל, אחותו של [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" ונכדת אחותו של [[רבינו יוסף חיים]] זצ"ל, בעל ה"[[בן איש חי]]". רבי סלמאן נפטר כאשר בנו רבי מרדכי היה בן אחד עשרה שנים בלבד.
למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטייא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה  חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור  זמן קצר  ניקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח  הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה  ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד  שהספיד וטיפל  בקבורתו  היה  הרב  אליהו.
למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטייא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה  חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור  זמן קצר  נקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב ל[[בבא סאלי]] - [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח  הבבא סאלי את מזכירו האישי אל הרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה  ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד  שהספיד וטיפל  בקבורתו  היה  הרב  אליהו.
חוץ מלימודיו בהלכה ובתורת הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו.  
חוץ מלימודיו בהלכה ובתורת הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו.  
היה מקבל קהל שמגיע לקבל ברכות, לשאול שאלות הלכתיות, לקבל יעוץ וכד'.  
היה מקבל קהל שמגיע לקבל ברכות, לשאול שאלות הלכתיות, לקבל יעוץ וכד'.  
582

עריכות

תפריט ניווט