582
עריכות
רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:hatas.jpg|ימין|ממוזער|250px| ציורו של החת"ם סופר]] | [[תמונה:hatas.jpg|ימין|ממוזער|250px| ציורו של החת"ם סופר]] | ||
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם | '''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספרו "'''חת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים [[ישיבה]] בפרשבורג (כיום, נמצאת [[ישיבת פרשבורג]] בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]) ועמד בראשה. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי [[רבי נתן אדלר]] ו[[רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה]]. נפטר בשנת 1839. בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: [[רבי משה שיק]] - רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. החת"ם סופר היה נכדו של רבי שמואל שאטין - מהרשש"ך, מחבר ספר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך". | ||
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
*[[שו"ת]] [[חת"ם סופר]]- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים. | *[[שו"ת]] [[חת"ם סופר]]- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים. | ||
*חידושי | *חידושי החת"ם סופר על ה[[ש"ס]]. | ||
*דרשות | *"תורת משה" - דרשות החת"ם סופר על התורה. | ||
*דרשות | *דרשות החת"ם סופר - למועדים, [[שבת הגדול]], [[שבת שובה]] וכד'. | ||
'''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]]. | '''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
* "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום [[ישוב ארץ ישראל]] ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה [[רבי ישמעאל]] ל[[רבי שמעון בר יוחאי]], ועל זה אנו סומכים על [[רבי נהוראי]] במתניתין סוף [[מסכת קידושין|קידושין]] מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה {{מקור|אחרונים:חתם סופר סוכה לו א$חתם סופר סוכה לו, א|כן}}. | * "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום [[ישוב ארץ ישראל]] ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה [[רבי ישמעאל]] ל[[רבי שמעון בר יוחאי]], ועל זה אנו סומכים על [[רבי נהוראי]] במתניתין סוף [[מסכת קידושין|קידושין]] מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה {{מקור|אחרונים:חתם סופר סוכה לו א$חתם סופר סוכה לו, א|כן}}. | ||
==עליו== | ==עליו== | ||
{{ציטוטון|החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן [[הרב קוק]] זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה | {{ציטוטון|החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן [[הרב קוק]] זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה, הוא היה מתחיל ללמוד את הגמרא עם הראשונים ופוסק, ואחר כך היה מסתכל בספרים אחרים לבדוק אם לא נכשל, ובדרך כלל הספר השימושי אצל היה החתם סופר. המהר"ם בנעט זצ"ל כתב פעם תשובה בענייני עגונות, והחתם סופר השיב על הדברים מיד, ובקש מבנו שישלח את המכתב, אך הבן לא הזדרז. כאשר שאל אותו אבו לפשר הדבר, ענה הכתב סופר "אבא, חשבתי שאולי לא כדאי לכתוב תשובה במהירות, אולי כדאי שתעבור עוד פעם? ענה לו החתם סופר: בני, דע שבכל דור יש להקב"ה אנשים שפוסקים בשבילו את שאלותיו, ובדור הזה אני ביניהם. ואם כן, איך יתכן שמשמים יכשילו אותי? מסתמא לא|}} ([[הרב אברהם שפירא]], "אמרי שפר" עמ' שלח). | ||