Changes

Jump to navigation Jump to search

רבי דוד בן זמרא

2,566 bytes added, 12:28, 27 February 2015
no edit summary
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]].
 
==תולדות חייו==
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1479|מספר שנים=94}}נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של מפי [[רבי יוסף טאייטצאק]] (מאבותיו של [[בנימין זאב הרצלטאיטצאק]], מייסד הציונות), מ[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ומרבי ורבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי. כנראה שהתיישב  כפי הנראה, התיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת . בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של [[רבי שמואל הנגיד]]. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". [[רבי אברהם הלוי כותב {{מקור|]] (בעל שו"ת גינת ורדים חו"מ ג|כן}}) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהרי ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]]. רדב{{מקור|גינת ורדים חו"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספותמ ג|כן}}. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם : [[האר"י]], [[רבי יוסף יעקב קאשטרו ]] (קסטרו)- מהריק"ש), [[רבי בצלאל אשכנזי]]- (בעל [[שיטה מקובצת]] ) ועוד. הרדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק ב[[מסחר]] עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות. בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדבוהרדב"זתיקן ז תיקן [[תקנות ]] ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מהמסיםמה[[מס|מסים]], והטיל עליהם מס מלא לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר{{מקור|שו"ת רדב"ז ב תשנב$שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב|כן}}. המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעשרו בעושרו הרב של רדבהרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. לאור זאתבשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים ומש, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]]. הוא ענה  הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם- ל: [[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס ויוון, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בפולמוס בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו<ref>ר' {{מקור|רדב"ז ג תקיג$שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג|כן}}: "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."</ref>. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול אודות חיודש הסמכיה שהיה בצפתבעניין חידוש ה[[סמיכה]] ע"י [[רבי יוסף בירב|מהר"י בירב]] ושאר חכמי צפת, צידד בדעת שאליו התנגד רבו המהרלב"ח . הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמכיההסמיכה {{מקור|רדב"ז סנהדרין ד, כנגד דעת מהריא$בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א|כן}}. הרדב"י בירבז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה. נפטר  מועד פטירתו שנוי במחלוקת: יש הטוענים כי חי קרוב ל-110 שנה ונפטר בכ"א ב[[חשוון]] שלשנת שמ"ט<ref>רבי יצחק עקריש בהקדמתו לפירוש הרדב"ז לשה"ג בגיל 110, ונטמן במערה ש; הרב משה צוריאל ב[[בית העלמין העתיק בצפת]http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 מבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז]. יחד עמו נטמן המבי</ref>, ויש אומרים כי הוא נפטר בשנת של"ד, קרוב לגיל 95<ref>ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו; מאיר בניהו, "ספר צפת"ט. (הוצאת מכון בן צבי), במאמר אודות הרדב"ז עסק .</ref>. הוא נקבר במערה ב[[קבלהבית העלמין העתיק בצפת]] ואף כתב חיבורים בתחום זה.  {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5239|מספר שנים=110}} 
==שיטתו בפסיקת הלכה==
על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה- הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים{{מקור|רדב"ז ד לו$שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו|כן}}. ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתב שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי- , אם אם היא הוא חומרא- אני ונהג בו נוהג אותו, ואם קוחאקולא - לא אחוש לה"{{מקור|רדב"ז ד פ$שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ|כן}}. ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" {{מקור|רדב"ז ד קח$|שם סי' אלף קפ - ח"ד סי' קח, בתו"ד|כן}}.
הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה"{{מקור|רדב"ז א קסג$שם ח"א סי' קסג|כן}}.
מכצביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו: "שיתנו לי שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת...אשר אבוא אל הבית לעיין בו".
==מפסקיו==
*לגבי [[הפלאשים מאתיופיה|יהדות אתיופיה]], פסק כי הם בני [[שבט דן]] {{מקור|שו"ת רדב"ז ב ריט$שו"ת רדבהרדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט|כן}}. *מותר ל[[קראים]] לבוא בקהל עאם אם [[חזרה בתשובה|יחזרו בתושבה בתשובה]] ויקבלו את כל אמונותינו והלכותינו {{מקור|רדב"ז ב ריט$שם|כן}}.
*[[כהן]] [[אבל]] צריך לשאת את כפיו ולברך [[ברכת כהנים]] {{מקור|רדב"ז א א$שם ח"א סי' א|כן}}.
*הוא דן במיקום המקדש והעזרות על [[הר הבית]], ועל פיו הוכרע וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום [[קודש הקדשים]]. {{מקור|העולים בימינו להר הבית, מסתמכים על שיטה זו (אף שיש ראשונים שחולקים בזה).שו"ת הרדב"ז ב תרצא$שם ח"ב סי' תרצא|כן}}.
*במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר [[חזרת הש"ץ]] או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ {{מקור|רדב"ז ד צד$שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד|כן}}.
==ספריו==
*'''[[שו"ת]] רדב"ז''' - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות ב[[בית יוסף]] ובשאר ספרי הפוסקים.
*'''יקר תפארת''' - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. פירוש מהוה השלמה ל[[מגיד משנה]] שלא כתב פירוש על אותם החלקים.
*'''כללי הגמרא''' - הודפסו בספר "מהררי נמרים" ל[[רבי אברהם עקרה]].
*'''דברי דוד''' - שו"ת ופסקי דינים.
* '''מצודות דוד''' - באור ל[[תרי"ג מצוות]]<ref>להבדיל מ[[מצודת דוד]] על הנ"ך.</ref> בדרך הדרש, הפשט והסוד.
* '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]].
* '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]]
== לקריאה נוספת ==
* [[הרב משה צוריאל]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 רבנו דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז)]
 
== קישורים חיצוניים ==
* [[הרב יוסף צבי רימון]], '''[http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=56354&Word=%E4%F8%E1%20%E9%E5%F1%F3%20%F6%E1%E9%20%F8%E9%EE%E5%EF&gilayon=3054&mador= הפוסק שירד למצרים ועלה ממנה]''', מאתר עיתון 'הצופה'
{{הערות שוליים}}
 
==ספריו==
*'''[[שו"ת]] רדב"ז'''- ארבעה חלקים הכוללים אלפי תשובות.נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות ב[[בית יוסף]].
*'''יקר תפארת'''- על [[משנה תורה]] ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים.
*'''כללי הגמרא'''- הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה.
*'''דברי דוד'''- שו"ת ופסקי דינים.
* '''מצודות דוד''' - ספר זה איננו הבאור הידוע "[[מצודת דוד]]" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד.
* '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]].
* '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]]
{{מיון רגיל:דוד בן זמרא}}
[[קטגוריה:חכמי צפת]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:רבנים חכמי מצרים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]]

Navigation menu