32
עריכות
אונס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בדינים שונים
(←הגדרה) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות יב)}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. | '''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות יב)}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. | ||
'''נאנס מלקיים מצווה חיובית''' - אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכן, למשל, מי שנאנס ולא התפלל את אחת התפילות, חייב להתפלל שתי פעמים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומין. | |||
'''בגט''' - אין אונס בגיטין. כגון: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא. | |||
'''בקידושין''' - א.אנסוהו לקדשה-יש אומרים שמקודשת, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשת. ב.קדשה באונס-מן הדין חלים הקידושין, אלא שחכמים הפקיעו את הקידושין הללו, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחה. | |||
'''מכר באונס''' - המכר חל, ואין הוא יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, ואפילו מי שייסרוהו בייסורים, ואפילו תלוהו, עד שמכר, וקיבל את דמי המקח - מכרו מכר ואינו יכול לחזור בו, שכן על ידי הייסורים, גמר בליבו להקנות, והקנה בלב שלם, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר. | |||
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|(בבא מציעא פב: ד"ה ואתא)}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|(בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם)}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | '''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|(בבא מציעא פב: ד"ה ואתא)}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|(בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם)}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | ||