6,420
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | ||
'''חג השבועות''' הוא חג החל | '''חג השבועות''' הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ובשל כך ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה. | ||
== | == שמות החג == | ||
בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר [[חג הפסח]] יש לספור [[ספירת העומר]], וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו מקדשים את החודש על פי עדים, היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה | {{להשלים}} | ||
==חג מתן תורה== | שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה. | ||
* '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|(ש' שוויה)}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר. | |||
* '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו.</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן. | |||
* '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}... | |||
* '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|(כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה")}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|(כמו "שמיני עצרת")}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב"ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב"ן דברים טז, ח}}; | |||
* '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה. | |||
== למהותו של יום == | |||
בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר [[חג הפסח]] יש לספור [[ספירת העומר]], וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]] על פי [[עדים]], היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מ[[גדולי ישראל]], בעיקר מ[[החסידות]], שכתבו כי חג השבועות הוא מעין [[יום טוב שני]] של פסח, כמו ש[[שמיני עצרת]] ל[[סוכות]], אף שבועות שנקרא עצרת לפסח {{מקור|רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד|כן}}. | |||
=== חג מתן תורה === | |||
ישנה מחלוקת ב[[ברייתא]] {{מקור|בבלי שבת פו ב|כן}}: | ישנה מחלוקת ב[[ברייתא]] {{מקור|בבלי שבת פו ב|כן}}: | ||
"תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל. [[רבי יוסי]] אומר: בשבעה בו", כלומר, האם לדעת "תנא קמא" התורה ניתנה בו' בסיוון, ולדעת רבי יוסי בז' בסיוון. מחלוקת זו תלויה בשאלה האם משה הוסיף יום אחד ל[[שלושת ימי הגבלה]] מדעתו, או לא. למחלוקת זו יש הלשכה לדיני [[נידה]], וממנה רואים כי נפסקה ההלכה כרבי יוסי, וניתנה התורה בז' בסיוון. | "תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל. [[רבי יוסי]] אומר: בשבעה בו", כלומר, האם לדעת "תנא קמא" התורה ניתנה בו' בסיוון, ולדעת רבי יוסי בז' בסיוון. מחלוקת זו תלויה בשאלה האם משה הוסיף יום אחד ל[[שלושת ימי הגבלה]] מדעתו, או לא. למחלוקת זו יש הלשכה לדיני [[נידה]], וממנה רואים כי נפסקה ההלכה כרבי יוסי, וניתנה התורה בז' בסיוון. | ||
| שורה 18: | שורה 29: | ||
[[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות. | [[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות. | ||
== מנהגי | == קרבנות היום == | ||
== מנהגי היום == | |||
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|(שמות יט)}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה")}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה. | בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|(שמות יט)}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה")}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה. | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
== מאכלי חלב == | === מאכלי חלב === | ||
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. יש הנוהגים לאכול גם [[דבש]]. הטעם לכך הוא, שכן במגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה. | נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. יש הנוהגים לאכול גם [[דבש]]. הטעם לכך הוא, שכן במגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה. | ||
| שורה 40: | שורה 44: | ||
== קישוט בית הכנסת == | === קישוט בית הכנסת === | ||
מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א. | מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א. | ||
המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם. | המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם. | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג | ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג | ||
== שינויים בתפילות == | === שינויים בתפילות === | ||
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|(בפרשת יתרו)}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|(בפרשת פנחס)}}. | בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|(בפרשת יתרו)}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|(בפרשת פנחס)}}. | ||