526
עריכות
שמשון בן מנוח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שמשון בן מנוח''' היה השופט השלושה-עשר, והאחרון המוזכר ב[[ספר שופטים]]. בן שבט [[דן]]. | '''שמשון בן מנוח''' היה השופט השלושה-עשר, והאחרון המוזכר ב[[ספר שופטים]]. בן שבט [[דן]]. | ||
==חייו== | ==קורות חייו== | ||
===לידתו=== | ===לידתו=== | ||
בתקופה שקדמה ללידת שמשון, חזרו ישראל לעשות הרע בעיני ה', ונמסרו בידי פלשתים במשך ארבעים שנה. | |||
מנוח, אביו של שמשון, גר בעיר צרעה, ואשתו - ששמה לא מוזכר במקרא, אך מובא כי שמה היה "הצללפוני"<ref>{{מקור|בבלי בבא בתרא צא}} ו{{מקור|במדבר רבה י ה}}</ref> - היתה עקרה. באחד הימים, כאשר היתה בשדה ללא בעלה, נגלה אליה מלאך, והודיע לה שבקרוב יוולד לה בן, וציוה כי הילד יהיה [[נזיר]], וכי אמו תמנע משתית יין ומאכילת מאכלים טמאים עד לידתו - והילד יושיע את ישראל מיד פלשתים. | |||
אשת-מנוח לא ידעה שהוא מלאך, וסיפרה לבעלה שפגשה נביא שהורה לה לנהוג כך, ושיוולד להם בן. מנוח התפלל ש-ה' ישלח להם שוב את הנביא, והמלאך פגש שוב את האישה כשהיתה בשדה. האישה רצה וקראה לבעלה, וכשבא מנוח חזר המלאך על הוראותיו הקודמות. מנוח שאל אותו לשמו, וביקש לתת לו בשר לאכול, אך המלאך לא הסכים לגלות לו את שמו, ואמר שאם מנוח רוצה - שיעלה קרבן ל-ה'. מנוח הקריב את גדי העזים, וכשעלתה האש מעל הקרבן, עלה איתה המלאך לשמים. | |||
לאחר זמן אכן ילדה האישה בן, וקראה את שמו שמשון. | |||