Changes

Jump to navigation Jump to search

הרב אברהם שלמה זלמן צורף

2,303 bytes added, 16:57, 3 May 2012
no edit summary
{{בעבודהלשכתב|מועתק מויקיפדיה}}[[תמונה:Hachurba.jpg|ימין|thumb|250px|החורבה במאה ה-19]]'''הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)''' (תקמ"ו (1786) [[ליטא]] - י"ט באלול ה'תרי"א (1851)[[ירושלים]] ), נמנה על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית מאה ה-19. בשנת 1836 הוא השיג את רשות שליט הארץ לחדש את ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושלים : בניית בית הכנסת [[חורבת רבי יהודה החסיד]] ומתן פטור על החובות שחלו על בני העדה.
'''הרב אברהם שלמה זלמן == תולדות חייו ==צורף (הראש"ז)''' (נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. ב[[תקמ"והושענה רבה]] תקע"ב (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[1786]][[ליטא]] - [[י"ט באלולעכו]] , עם אשתו ב[[ה'תריעליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[16 בספטמברצפת]] [[1851]] [[ירושלים]] ). הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורף, נמנה החליף את לבושו לבגדים המקובלים על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית [[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בשנת 1836 הוא קבל רשות להקים מחדש יהודי ספרד ולמד את [[חורבת רבי יהודה החסיד]] וכך חודשה ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושליםהשפע הערבית.
== תולדות חייו ==צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. בילדותו למד תורה עם אחד מתלמידי הבשנת 1812 עלה לירושלים, בעלייה שבראשה עמד רבי [[גר"אמנחם מנדל משקלוב]] וממנו ספג את אהבת ציון. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, והשאיפה לקיים את בגלל חוב ישן של רבי [[מצוות יישוב ארץ ישראליהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]].צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרד.  ==בניית החורבה=={| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"| style="text-align: right;" |'''הדרכון'''
ב[[הושענה רבה]] תקע"ב (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[עכו]]Passeport no 457Au nom du roiNous Charles Stichling, עם אשתו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[צפת]]consul de Sa Majeste' le roi de Prusse en cetteville et port de Livourne prions toutes les autorite's civiles etmilitaires et tous les fonctionnaires publics de laisser passer surementet librement dans le voyage qu'il se propose de faire {1}. הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורףde Livourne voie de mer a' Berut et Je'rusalem le sieur Zalman MarcTovi, החליף את לבושו לבגדים המקובלים על יהודי ספרד ולמד את השפע הערביתne'gociant, natif de Breslau en Sile'sie, sujet de S.M. le roi dePruss, et son domestoque Mair natif de Je'rusalem. M. Zalman Marc Toviest domicilie' avec sa famille a' Je'rusalem. Mille huit cent...{2}
בשנת [[1812]] עלה לירושליםוזה מה שכתוב על הדרכון במאמר:"אין זה דרכון מהסוג המוכר בימינו. מדובר בשני דפים כפולים, המהווים שמונה34 ס"מ). רק בתחילת העמוד הראשון יש טופס מודפס, בעלייה שבראשה עמד רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]בשפה X 46 : עמודים (ממדיהםהצרפתית. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזיםהטופס הוא מטעם קונסרל פרוסיה בליוורנו, שכן ר' זלמן, שהיה כאמוריליד ליטא { 2}, בגלל חוב ישן נהנה מחסותה של מדינה זו. וזה תרגומו של רבי [[יהודה החסיד (הטופס : 'דרכון מס'457 . בשם המלך, אנחנו, שארל שטיכלינג, קונסול הוד מעלתו מלך פרוסיה בעירהנמל הזאת ליוורנו, מבקשים { 3} מכל השלטונות האזרחיים והצבאיים ומכל פקידיהציבור לאפשר מעבר בטוח וחופשי במסעו, שהוא עומד לנסוע...' המשך הדברים בא,{ בכתב יד : 'מליוורנו דרך הים לביירות ולירושלים, למר זלמן מארק טובי { 4סוחר, יליד ברסלאו שבשלזיה, נתין מלך פרוסיה, ומשרתו מאיר { 5}, ילידירושלים)|יהודה החסיד]]. צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרדמר זלמן מארק טובי מתגורר עם משפחתו בירושלים'. אחר כך מובאים,בלא מעט ערבוביה, כמאה ועשרים אישורים וחותמות, המעידים על המקומות שבהםעבר בעל הדרכון. "
בבואו לירושלים פתח חנות לצורפות, ממנה קיבל את ה[[שם משפחה|כינוי]] -| style="[[צורף]]text-align: left;". עם זאת, יש משערים ששם המשפחה צורף הגיע אליו מאבותיו, וכי הוא נכדו של רבי [[העשיל צורף]], מקובל [[שבתאות|שבתאי]] שפעל ב[[וילנה|ווילנה]]<refsmall>[[יהודה ליבס]], [httpמתוך://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/heshil.doc'נבואתו המאמר של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים']. {{DOC}}משה קטן</refsmall>.|}
==בניית החורבה==
באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "[[חורבת רבי יהודה החסיד]]" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא קיבל [[פירמאן]] (צו מלכותי) מ[[מוחמד ממוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי באשא]], שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים", (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>
[[יהוסף שווארץ]] בספרו [[תבואות הארץ]] כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבנינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה" ‏‏<ref>‏עמוד תע"ב‏</ref>. כך היו במרכז של העדה האשנזית : מושב לבית דין צדק, [[תלמוד תורה]] לנערים ו[[ישיבה]].
==פטירתו==
השלמת הבנייה עוררה מורת רוח בקרב בעיני תושבי ירושלים הערביים, והם חיפשו דרכים לנקום בו. כל זמן שהיה הממונה היחיד על כספי החורבה, דאג להעביר כספים למנהיגי הערבים "למען השלום". אולם כאשר גדל היישוב, וקמו מנהיגים וממונים חדשים, נאלץ לחדול מלתת שלמונים לערבים. דבר זה הקים נגדו אויבים רבים {{מקור}}. פעמיים התנקשו בחייו. פעם אחת ירה בו ערבי אך החטיא את המטרה. היורה נמצא למחרת טבוע בבור.
 
בפעם השנייה, בדרכו אל בית הכנסת "מנחם ציון" להתפלל [[תפילת ותיקין]], התנפלו עליו מספר ערבים, והכוהו בחרב בראשו. החרב פגעה במוחו וגרמה לשיתוק כוח זכרונו. כעשרה חודשים ניסו להצילו.
==צאצאיו==
בנו, '''מרדכי סלומון''', הסב את הכינוי הידישאי של אביו מ"זלמן" ל"סולומון" (כנראה בהשפעת ה"סולימאן" הרווח בערבית) ואימצו כשם משפחתם. עם זאת, עדיין נודע מרדכי בסביבתו כ "מרדכי צורף". נכדו, הרב יואל משה סלומון, היה ממייסדי [[פתח תקווה]], ונינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות טבע תעשיות פרמצבטיות. 
נכדו, '''רבי יואל משה סלומון''', היה ממייסדי [[פתח תקווה]], ונינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות טבע תעשיות פרמצבטיות.
==לקריאה נוספת==
* יעקב יערי-פולסקין, '''הגואל שבא לירושלים''', (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי - תל אביב, 1967
* שמחה מנדלבוים, '''צאצאי הראש"ז- עשרה דורות בארץ ישראל''', 1994.
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* משה קטן, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/54074.html דרכונו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)], נושא המאמר: מסעיו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף במאה התשע-עשרה, בשליחות
מטעם כולל הפרושים בירושלים, כפי שהם משתקפים בדרכונו, מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, טבת תש"ן, דצמבר 1989 חוברת מספר 54הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים- אתר סנונית
* אברהם ריבלין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/horvat-4.htm חורבת רבי יהודה החסיד], אתר דעת.
 
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראלייםרבני ירושלים|צורף, אברהם שלמה זלמן]]
Anonymous user

Navigation menu