הרב אברהם שלמה זלמן צורף: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב אברהם שלמה זלמן צורף (עריכה)

גרסה מ־13:33, 24 באוקטובר 2008

הוסרו 923 בתים , 24 באוקטובר 2008

אין תקציר עריכה

דניאל ונטורה

מבוקר

8,889

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
-'''הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)''' ([[תקמ"ו]] [[1786]][[ליטא]] - [[י"ט באלול]] [[ה'תרי"א]] [[16 בספטמבר]] [[1851]] [[ירושלים]] ), נמנה על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית [[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בשנת 1836 הוא קבל רשות להקים מחדש  את [[חורבת רבי יהודה החסיד]] וכך חודשה ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושלים.
+'''הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)''' (תקמ"ו (1786) [[ליטא]] - י"ט באלול ה'תרי"א  (1851)[[ירושלים]] ), נמנה על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית מאה ה-19. בשנת 1836 הוא קבל רשות להקים מחדש  את [[חורבת רבי יהודה החסיד]] וכך חודשה ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושלים.
 == תולדות חייו ==
-צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. בילדותו למד תורה עם אחד מתלמידי ה[[גר"א]] וממנו ספג את אהבת ציון, והשאיפה לקיים את [[מצוות יישוב ארץ ישראל]].
+צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. ב[[הושענה רבה]] תקע"ב  (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[עכו]], עם אשתו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[צפת]]. הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורף, החליף את לבושו לבגדים המקובלים על יהודי ספרד ולמד את השפע הערבית.
-ב[[הושענה רבה]] תקע"ב  (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[עכו]], עם אשתו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[צפת]]. הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורף, החליף את לבושו לבגדים המקובלים על יהודי ספרד ולמד את השפע הערבית.
+בשנת 1812 עלה לירושלים, בעלייה שבראשה עמד רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, בגלל חוב ישן של רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]]. צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרד.
-בשנת [[1812]] עלה לירושלים, בעלייה שבראשה עמד רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, בגלל חוב ישן של רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]]. צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרד.
-בבואו לירושלים פתח חנות לצורפות, ממנה קיבל את ה[[שם משפחה|כינוי]] "[[צורף]]". עם זאת, יש משערים ששם המשפחה צורף הגיע אליו מאבותיו, וכי הוא נכדו של רבי [[העשיל צורף]], מקובל [[שבתאות|שבתאי]] שפעל ב[[וילנה|ווילנה]]<ref>[[יהודה ליבס]], [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/heshil.doc'נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים']. {{DOC}}</ref>.
 ==בניית החורבה==
@@ שורה 21: / שורה 17: @@
 השלמת הבנייה עוררה מורת רוח בקרב בעיני תושבי ירושלים הערביים, והם חיפשו דרכים לנקום בו. כל זמן שהיה הממונה היחיד על כספי החורבה, דאג להעביר כספים למנהיגי הערבים "למען השלום". אולם כאשר גדל היישוב, וקמו מנהיגים וממונים חדשים, נאלץ לחדול מלתת שלמונים לערבים. דבר זה הקים נגדו אויבים רבים {{מקור}}. פעמיים התנקשו בחייו. פעם אחת ירה בו ערבי אך החטיא את המטרה. היורה נמצא למחרת טבוע בבור.
 בפעם השנייה, בדרכו אל בית הכנסת "מנחם ציון" להתפלל [[תפילת ותיקין]], התנפלו עליו מספר ערבים, והכוהו בחרב בראשו. החרב פגעה במוחו וגרמה לשיתוק כוח זכרונו.  כעשרה חודשים ניסו להצילו.

הרב אברהם שלמה זלמן צורף: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב אברהם שלמה זלמן צורף (עריכה)

גרסה מ־13:33, 24 באוקטובר 2008

תפריט ניווט

חיפוש