הרב אברהם שלמה זלמן צורף: הבדלים בין גרסאות בדף

באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן  בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא  קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי (שליט מצרים, ששלט באותה עת בארץ ישראל, אשר ציווה  "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים",  (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>

יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבנינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה" ‏‏<ref>‏עמוד תע"ב‏</ref>. כך היו במרכז של העדה האשנזית : מושב לבית דין צדק, [[תלמוד תורה]] לנערים ו[[ישיבה]].