הרב אברהם שלמה זלמן צורף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


==בניית החורבה==
==בניית החורבה==
{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"
| style="text-align: right;" |
'''הדרכון'''
Passeport no 457
Au nom du roi
Nous Charles Stichling, consul de Sa Majeste' le roi de Prusse en cette
ville et port de Livourne prions toutes les autorite's civiles et
militaires et tous les fonctionnaires publics de laisser passer surement
et librement dans le voyage qu'il se propose de faire {1}.
de Livourne voie de mer a' Berut et Je'rusalem le sieur Zalman Marc
Tovi, ne'gociant, natif de Breslau en Sile'sie, sujet de S.M. le roi de
Pruss, et son domestoque Mair natif de Je'rusalem. M. Zalman Marc Tovi
est domicilie' avec sa famille a' Je'rusalem. Mille huit cent...{2}
וזה מה שכתוב על הדרכון במאמר:
"אין זה דרכון מהסוג המוכר בימינו. מדובר בשני דפים כפולים, המהווים שמונה
34 ס"מ). רק בתחילת העמוד הראשון יש טופס מודפס, בשפה X 46 : עמודים (ממדיהם
הצרפתית. הטופס הוא מטעם קונסרל פרוסיה בליוורנו, שכן ר' זלמן, שהיה כאמור
יליד ליטא { 2}, נהנה מחסותה של מדינה זו. וזה תרגומו של הטופס : 'דרכון מס'
457 . בשם המלך, אנחנו, שארל שטיכלינג, קונסול הוד מעלתו מלך פרוסיה בעיר
הנמל הזאת ליוורנו, מבקשים { 3} מכל השלטונות האזרחיים והצבאיים ומכל פקידי
הציבור לאפשר מעבר בטוח וחופשי במסעו, שהוא עומד לנסוע...' המשך הדברים בא
,{ בכתב יד : 'מליוורנו דרך הים לביירות ולירושלים, למר זלמן מארק טובי { 4
סוחר, יליד ברסלאו שבשלזיה, נתין מלך פרוסיה, ומשרתו מאיר { 5}, יליד
ירושלים. מר זלמן מארק טובי מתגורר עם משפחתו בירושלים'. אחר כך מובאים,
בלא מעט ערבוביה, כמאה ועשרים אישורים וחותמות, המעידים על המקומות שבהם
עבר בעל הדרכון."
|-
| style="text-align: left;" | <small>מתוך:המאמר של משה קטן</small>
|}


באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן  בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא  קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי (שליט מצרים, ששלט באותה עת בארץ ישראל, אשר ציווה  "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים",  (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>
באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן  בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא  קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי (שליט מצרים, ששלט באותה עת בארץ ישראל, אשר ציווה  "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים",  (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>
שורה 38: שורה 71:
* יעקב יערי-פולסקין, '''הגואל שבא לירושלים''', (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי - תל אביב, 1967
* יעקב יערי-פולסקין, '''הגואל שבא לירושלים''', (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי - תל אביב, 1967
* שמחה מנדלבוים, '''צאצאי הראש"ז- עשרה דורות בארץ ישראל''', 1994.
* שמחה מנדלבוים, '''צאצאי הראש"ז- עשרה דורות בארץ ישראל''', 1994.
== קישורים חיצוניים ==
* משה קטן, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/54074.html דרכונו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)], נושא המאמר: מסעיו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף במאה התשע-עשרה, בשליחות
מטעם כולל הפרושים בירושלים, כפי שהם משתקפים בדרכונו, מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, טבת תש"ן, דצמבר 1989 חוברת מספר 54הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים- אתר סנונית
* אברהם ריבלין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/horvat-4.htm חורבת רבי יהודה החסיד], אתר דעת.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט