Changes

Jump to navigation Jump to search

לשון הרע

5,052 bytes added, 07:16, 29 July 2012
ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}.
==מאמרי חז"ל==
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא, מאי דכתיב {{מקור|תנ"ך תהילים קכ ג}} מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה, אמר לו הקב"ה ללשון כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. ופרש"י: מה יתן לך ומה יוסיף לך. עוד הקדוש ברוך הוא שמירה שלא תספר לשון הרע: האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.
אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא, כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר {{מקור|תנ"ך תהילים יב ה}} אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ופרש"י, האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.
 
ואמר ריש לקיש כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים, שנאמר {{מקור|תנ"ך תהילים עג ט}} שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן, כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם {{מקור|איכה ג נג}} צמתו בבור חיי וידו אבן בי.
 
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר {{מקור|תהילים מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, אל תיקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.
 
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר {{מקור|תהילים קב ד}} חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, אין חץ אלא לשון שנאמר {{מקור|תנ"ך ירמיה טז א}} חץ שחוט לשונם מרמה דבר, ואין גבור אלא הקב"ה שנאמר {{מקור|תנ"ך ישעיה מב יג}} ה' כגבור יצא, גחלי רתמים היינו גיהנם.
 
אמר רבי חמא בר' חנינא מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנא' {{מקור|תנ"ך משלי טו ד}} מרפא לשון עץ חיים, ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם, ואין עץ אלא תורה שנאמר {{מקור|תנ"ך משלי ג יח}} עץ חיים היא למחזיקים בה. ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, שנאמר {{מקור|תנ"ך משלי טו ד}} וסלף בה שבר רוח. רבי אחא ברבי חנינא אומר סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר {{מקור|תנ"ך תהילים יב ד}} יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות, אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר רוח.
 
תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בגילוי עריות כתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, בשפיכות דמים כתיב גדול עוני מנשוא, גדולות אימא תרתי הי מינייהו מפקא, במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו.
 
א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב מות וחיים ביד לשון, וכי יש יד ללשון, לומר לך מה יד ממיתה אף לשון ממיתה, אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה, ת"ל חץ שחוט לשונם, אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה, תלמוד לומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי, הא קמשמע לן דקטיל כחץ, וכי מאחר דכתיב חץ שחוט לשונם מות וחיים ביד לשון למה לי לכדרבא דאמר רבא דבעי חיים בלישניה דבעי מיתה בלישניה.
==ה"חפץ חיים"==

Navigation menu