לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 287 בתים ,  29 ביולי 2012
אין תקציר עריכה
שורה 57: שורה 57:
ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}.
ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}.
==מאמרי חז"ל==
==מאמרי חז"ל==
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא, מאי דכתיב ({{מקור|תהילים קכ ג}}) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה, אמר לו הקב"ה ללשון כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. ופרש"י: מה יתן לך ומה יוסיף לך. עוד הקדוש ברוך הוא שמירה שלא תספר לשון הרע: האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.
אמר [[רבי יוחנן]] משום [[רבי יוסי בן זימרא]], מאי דכתיב ({{מקור|תהילים קכ ג}}) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה, אמר לו הקב"ה ללשון כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. ופרש"י: מה יתן לך ומה יוסיף לך. עוד הקדוש ברוך הוא שמירה שלא תספר לשון הרע: האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.


אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא, כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר ({{מקור|תהילים יב ה}}) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. ופרש"י, האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.
אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא, כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר ({{מקור|תהילים יב ה}}) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. ופרש"י, האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר.
שורה 65: שורה 65:
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר ({{מקור|תהילים קא ה}}) מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל, אל תיקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר ({{מקור|תהילים קא ה}}) מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל, אל תיקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.


ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר {{מקור|תהילים קב ד}} חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, אין חץ אלא לשון שנאמר ({{מקור|ירמיה ט ז}}) חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה, ואין גבור אלא הקב"ה שנאמר ({{מקור|ישעיה מב יג}}) ה' כגבור יצא, גחלי רתמים היינו גיהנם.
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר ({{מקור|תהילים קב ד}}) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, אין חץ אלא לשון שנאמר ({{מקור|ירמיה ט ז}}) חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה, ואין גבור אלא הקב"ה שנאמר ({{מקור|ישעיה מב יג}}) ה' כגבור יצא, גחלי רתמים היינו גיהנם.


אמר רבי חמא בר' חנינא מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנא' ({{מקור|משלי טו ד}}) מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם, ואין עץ אלא תורה שנאמר {{מקור|משלי ג יח}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, שנאמר  ({{מקור|משלי טו ד}}) וסלף בה שבר רוח. רבי אחא ברבי חנינא אומר סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר ({{מקור|תהילים יב ד}}) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו שנאמר ({{מקור|משלי טו ד}})  וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.  
אמר רבי חמא בר' חנינא מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנא' ({{מקור|משלי טו ד}}) מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר ({{מקור|ירמיה ט ז}}) חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם, ואין עץ אלא תורה שנאמר {{מקור|משלי ג יח}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, שנאמר  ({{מקור|משלי טו ד}}) וסלף בה שבר רוח. רבי אחא ברבי חנינא אומר סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר ({{מקור|תהילים יב ד}}) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו שנאמר ({{מקור|משלי טו ד}})  וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.  


תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים ({{מקור|שמות לב לא}}) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בגילוי עריות כתיב ({{מקור|בראשית לט ט}}) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, בשפיכות דמים כתיב ({{מקור|בראשית ד יג}}) גדול עוני מנשוא, גדולות אימא תרתי הי מינייהו מפקא, במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו.  
תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים ({{מקור|שמות לב לא}}) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בגילוי עריות כתיב ({{מקור|בראשית לט ט}}) וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת , בשפיכות דמים כתיב ({{מקור|בראשית ד יג}}) גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא, גדולות אימא תרתי הי מינייהו מפקא, במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו.  


א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב מות וחיים ביד לשון, וכי יש יד ללשון, לומר לך מה יד ממיתה אף לשון ממיתה, אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה, ת"ל חץ שחוט לשונם, אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה, תלמוד לומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי, הא קמשמע לן דקטיל כחץ, וכי מאחר דכתיב חץ שחוט לשונם מות וחיים ביד לשון למה לי לכדרבא דאמר רבא דבעי חיים בלישניה דבעי מיתה בלישניה.
א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב ({{מקור|משלי יח כא}}) מות וחיים ביד לשון, וכי יש יד ללשון, לומר לך מה יד ממיתה אף לשון ממיתה, אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה, ת"ל ({{מקור|ירמיה ט ז}}) חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם, אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה, תלמוד לומר ({{מקור|תהילים עג ט}}) שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ, וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי, הא קמשמע לן דקטיל כחץ, וכי מאחר דכתיב חץ שחוט לשונם, מות וחיים ביד לשון למה לי לכדרבא דאמר רבא דבעי חיים בלישניה דבעי מיתה בלישניה.


==ה"חפץ חיים"==
==ה"חפץ חיים"==
2,444

עריכות

תפריט ניווט