פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 155: שורה 155:


===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר סדר מובנה; דרוש שיפור בניסוח ובהחלטה מה יקבל [[תבנית:מקור]] ומה לא.}}
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}.
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}.
*רבי יוסף תאומים זצ"ל, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41247&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea או"ח סי' ע"ה, אשל אברהם ס"ק ה'] {{מקור|כותב שמ"מ במקומות שנהגו יש להן על מי לסמוך, והבינו הרבה אחרונים שדעתו להתיר לגמרי במקומות שנהגו, אמנם עיין מה שהביאו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=27 בשם המנחת אלעזר] שהבין שאין דעת הפמ"ג להתיר כלל אלא בשערות שאינן נראות כפאה נכרית}}, וסי' ש"ג, משבצות זהב ס"ק ט'. {{מקור|כותב שהוי בגדר ספק דרבנן ולענין ק"ש מסתפק דמשא חשיב ספקא דאורייתא, ונוטה להכריע שהולכים אחרי מקור הספק}} נדפס בשנת תקמ"ו).
*רבי יוסף תאומים זצ"ל, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41247&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea או"ח סי' עה, אשל אברהם ס"ק ה] {{מקור|שם כותב שמ"מ במקומות שנהגו יש להן על מי לסמוך, והבינו הרבה אחרונים}}{{דרוש מקור}} {{מקור|שדעתו להתיר לגמרי במקומות שנהגו, אמנם עיין מה שהביאו}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=27 בשם המנחת אלעזר] {{מקור|שהבין שאין דעת הפמ"ג להתיר כלל אלא בשערות שאינן נראות כפאה נכרית}}, וסי' שג, משבצות זהב ס"ק ט. {{מקור|כותב שהוי בגדר ספק דרבנן ולענין ק"ש מסתפק דמשא חשיב ספקא דאורייתא, ונוטה להכריע שהולכים אחרי מקור הספק}} נדפס בשנת תקמ"ו).
*שו"ת פני יצחק [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1510&hilite=fab30acc-5341-493c-a40a-a260eecd2618&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=25 אה"ע ח"ו ס"ו] {{מקור|כותב צירוף של שני לימודי זכות, א' מפני שכן המנהג וגם יש להם על מי שיסמוכו, השלטי הגבורים והרמ"א והעט"ז והבאר היטב, וב' דיש ללמד עליהן זכות להניחן במנהגן מפני שמוטב יהיו שוגגות ואל יהיו מזידות, אך מסיק שבאופן שהן היו הולכות שכשיצאו לרה"ר התכסו ברדיד גדול על הפאה וכל הגוף ודאי שיש להתיר להן.}}.
*שו"ת פני יצחק [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1510&hilite=fab30acc-5341-493c-a40a-a260eecd2618&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=25 אה"ע ח"ו ס"ו] {{מקור|כותב צירוף של שני לימודי זכות, א' מפני שכן המנהג וגם יש להם על מי שיסמוכו, השלטי הגבורים והרמ"א והעט"ז והבאר היטב, וב' דיש ללמד עליהן זכות להניחן במנהגן מפני שמוטב יהיו שוגגות ואל יהיו מזידות, אך מסיק שבאופן שהן היו הולכות שכשיצאו לרה"ר התכסו ברדיד גדול על הפאה וכל הגוף ודאי שיש להתיר להן}}.
* אל פסקו הנ"ל של הפני יצחק הצטרפו: רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.
* אל פסקו הנ"ל של הפני יצחק הצטרפו: רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.
* וכן רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.
* וכן רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.
שורה 177: שורה 178:
*רבי ישכר דובעריש בספרו עבודת היום [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34340&hilite=5287b4fa-25b7-44db-beca-bb9d40d3e134&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=174 סימן ע"ה] מכריע לנהוג בכל מקום כפי מנהגו.
*רבי ישכר דובעריש בספרו עבודת היום [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34340&hilite=5287b4fa-25b7-44db-beca-bb9d40d3e134&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=174 סימן ע"ה] מכריע לנהוג בכל מקום כפי מנהגו.
*רבי חיים פלא'גי' בספרו רוח חיים חלק אה"ע סימן כ"א כותב שמי שבאא ממקום שדרכן לכסות חיב לכסות אפילו בפאה נכרית.
*רבי חיים פלא'גי' בספרו רוח חיים חלק אה"ע סימן כ"א כותב שמי שבאא ממקום שדרכן לכסות חיב לכסות אפילו בפאה נכרית.
=== האוסרים משום מראית עין ===
=== האוסרים משום מראית עין ===
יש מהפוסקים שאסרו לצאת פאה נכרית לרשות הרבים משום מראית עין. להלן רשימה חלקית:
יש מהפוסקים שאסרו לצאת פאה נכרית לרשות הרבים משום מראית עין. להלן רשימה חלקית:
6,420

עריכות

תפריט ניווט