6,420
עריכות
פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם: תיקונים טכניים
מ (←פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם: תיקונים טכניים) |
|||
| שורה 157: | שורה 157: | ||
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר סדר מובנה; דרוש שיפור בניסוח ובהחלטה מה יקבל [[תבנית:מקור]] ומה לא.}} | {{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר סדר מובנה; דרוש שיפור בניסוח ובהחלטה מה יקבל [[תבנית:מקור]] ומה לא.}} | ||
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}. | * הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}. | ||
*רבי יוסף תאומים | *רבי יוסף תאומים, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41247&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea או"ח סי' עה, אשל אברהם ס"ק ה] {{מקור|שם כותב שמ"מ במקומות שנהגו יש להן על מי לסמוך, והבינו הרבה אחרונים}}{{דרוש מקור}} {{מקור|שדעתו להתיר לגמרי במקומות שנהגו, אמנם עיין מה שהביאו}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=27 בשם המנחת אלעזר] {{מקור|שהבין שאין דעת הפמ"ג להתיר כלל אלא בשערות שאינן נראות כפאה נכרית}}, וסי' שג, משבצות זהב ס"ק ט. {{מקור|כותב שהוי בגדר ספק דרבנן ולענין ק"ש מסתפק דמשא חשיב ספקא דאורייתא, ונוטה להכריע שהולכים אחרי מקור הספק}} נדפס בשנת תקמ"ו). | ||
*שו"ת פני יצחק [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1510&hilite=fab30acc-5341-493c-a40a-a260eecd2618&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=25 אה"ע ח"ו ס"ו] {{מקור|כותב צירוף של שני לימודי זכות, א' מפני שכן המנהג וגם יש להם על מי שיסמוכו, השלטי הגבורים והרמ"א והעט"ז והבאר היטב, וב' דיש ללמד עליהן זכות להניחן במנהגן מפני שמוטב יהיו שוגגות ואל יהיו מזידות, אך מסיק שבאופן שהן היו הולכות שכשיצאו לרה"ר התכסו ברדיד גדול על הפאה וכל הגוף ודאי שיש להתיר להן}}. | *שו"ת פני יצחק [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1510&hilite=fab30acc-5341-493c-a40a-a260eecd2618&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=25 אה"ע ח"ו ס"ו] {{מקור|כותב צירוף של שני לימודי זכות, א' מפני שכן המנהג וגם יש להם על מי שיסמוכו, השלטי הגבורים והרמ"א והעט"ז והבאר היטב, וב' דיש ללמד עליהן זכות להניחן במנהגן מפני שמוטב יהיו שוגגות ואל יהיו מזידות, אך מסיק שבאופן שהן היו הולכות שכשיצאו לרה"ר התכסו ברדיד גדול על הפאה וכל הגוף ודאי שיש להתיר להן}}. | ||
* אל פסקו הנ"ל של הפני יצחק הצטרפו: רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. | * אל פסקו הנ"ל של הפני יצחק הצטרפו: רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. | ||
* וכן רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל. | * וכן רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל. | ||
* וכן רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. | * וכן רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. | ||
*בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל. | * בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל{{כלומר?}}. | ||
* רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}. | * רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}. | ||
* רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}. | * רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}. | ||
* רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב). {{מקור|מביא את שני הדיעות וכותב שממילא המקיל יש לו על מה לסמוך, ובדורינו שיש חשש שילכו בשערות שלהן ודאי מותר}} | * רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב). {{מקור|מביא את שני הדיעות וכותב שממילא המקיל יש לו על מה לסמוך, ובדורינו שיש חשש שילכו בשערות שלהן ודאי מותר}}. | ||
* רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה) | * רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה), {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}} | ||
* רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}. | * רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}. | ||
* תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), סובר שהרמ"א ואחריו המגן אברהם והפמ"ג מתירים רק בפאה נכרית שניכר שאינה הולכת כפרועת ראש{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4212&catId=449 ציטוט דברי התשובה מאהבה].}} | * תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), סובר שהרמ"א ואחריו המגן אברהם והפמ"ג מתירים רק בפאה נכרית שניכר שאינה הולכת כפרועת ראש{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4212&catId=449 ציטוט דברי התשובה מאהבה].}} | ||
* רבי דוד לייב זילברשטיין | * רבי דוד לייב זילברשטיין בשו"ת שבילי דוד או"ח סי' ב' סק"ב. {{מקור|אוסר ללכת רק במקומות שלא נהגו מטעם "דלא מדרכי הצניעות הוא"}} | ||
* רבי גרשון ליטש ראזנבוים בספרו משיב דברים ח"ב סי' קכ"ז. {{מקור|כותב שההיתר ללכת בפאה נכרית הוא רק כאשר רוב הפאה מכוסה ורק יוצאות קצת שערות מהפאה}}. | * רבי גרשון ליטש ראזנבוים בספרו משיב דברים ח"ב סי' קכ"ז. {{מקור|כותב שההיתר ללכת בפאה נכרית הוא רק כאשר רוב הפאה מכוסה ורק יוצאות קצת שערות מהפאה}}. | ||
* רבי משה יהודה לייב דיסקין, רב ואב"ד בריסק וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, בשו"ת מהרי"ל דיסקין בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}. | * רבי משה יהודה לייב דיסקין, רב ואב"ד בריסק וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, בשו"ת מהרי"ל דיסקין בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}. | ||
* רבי רפאל זילבער, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}. | * רבי רפאל זילבער, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}. | ||
* רבי יעקב בן | * רבי יעקב בן רבי דוד פארדו בספרו אפי זוטרי על שו"ע אה"ע סי' כ"א {{מקור|משמע שבעיקר אוסר מפני מראית עין ומתיר אם יש מטפחת על הפיאה}}. | ||
*רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א), [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9273&st=&pgnum=50 באה"ע סי' כ"א] הוא מביא את שני הדיעות ומסיים שה"ש הפםריך את דברי הש"ג והעלה לאיסור, אמנם באה"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9273&hilite=5fa685d1-836f-4075-b70a-8e9f15673e83&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=126 סי' קט"ו], משמע שמתיר, וכן באו"ח סי' ש"ג, ובספר "שיירי כנה"ג" [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41295&st=&pgnum=26&hilite= או"ח סי' ע"ה] (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח) לענין ק"ש מתיר {{מקור|אבל אין מכאן ראיה ברורה לענין חבישת פאה נכרית}} {{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4200&catId=441 ראה כאן ליקוט דברי הכנסת הגדולה] | *רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א), [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9273&st=&pgnum=50 באה"ע סי' כ"א] הוא מביא את שני הדיעות ומסיים שה"ש הפםריך את דברי הש"ג והעלה לאיסור, אמנם באה"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9273&hilite=5fa685d1-836f-4075-b70a-8e9f15673e83&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=126 סי' קט"ו], משמע שמתיר, וכן באו"ח סי' ש"ג, ובספר "שיירי כנה"ג" [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41295&st=&pgnum=26&hilite= או"ח סי' ע"ה] (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח) לענין ק"ש מתיר {{מקור|אבל אין מכאן ראיה ברורה לענין חבישת פאה נכרית}} {{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4200&catId=441 ראה כאן ליקוט דברי הכנסת הגדולה]}}. | ||
* רבי יעקב דידאווסקי בספרו מחניך קדוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=28 סי' ז'], {{מקור|אוסר במקומות שנהגו לאסור ואם נראה כשערות ראשה אסור לכו"ע משוםן מראית עין}} | * רבי יעקב דידאווסקי בספרו מחניך קדוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=28 סי' ז'], {{מקור|אוסר במקומות שנהגו לאסור ואם נראה כשערות ראשה אסור לכו"ע משוםן מראית עין}}. | ||
*רבי ישכר דובעריש בספרו עבודת היום [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34340&hilite=5287b4fa-25b7-44db-beca-bb9d40d3e134&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=174 סימן ע"ה] מכריע לנהוג בכל מקום כפי מנהגו. | *רבי ישכר דובעריש בספרו עבודת היום [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34340&hilite=5287b4fa-25b7-44db-beca-bb9d40d3e134&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=174 סימן ע"ה] מכריע לנהוג בכל מקום כפי מנהגו. | ||
*רבי חיים | *רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים חלק אה"ע סימן כ"א כותב שמי שבאא ממקום שדרכן לכסות חיב לכסות אפילו בפאה נכרית. | ||
=== האוסרים משום מראית עין === | === האוסרים משום מראית עין === | ||