פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 257: שורה 257:


וחתנו השני, הרב יהודה הראל, ר"מ ישיבת קול יעקב ומח"ס "פאר ישראל" (על בבא סאלי), כתב{{דרוש מקור}}: "לפי שמפרסמים שכאילו כינס את בנות המשפחה, ועורר על האיסור החמור בלבישת פאה, ועוד יותר, שכאילו אמר בכינוס זה שהלובשת פאה מכינה חומר בעירה לשריפתה בגיהנם, רצוני להבהיר שבכל שנות היכרותי עמו לא היה כינוס כזה, ואשתי שתחי' לא זוכרת אסיפה כזו גם שנים רבות לפני כן. יתרה מכך, בנותיו היותר צעירות לבשו פאה כשירה (בארץ ובחו"ל), והוא ידע שהן לובשות פאה, ומעולם לא העיר להן בחריפות על כך... הוא הבין שיש שינויים, וירידת הדורות, ושאי אפשר לדרוש מבנות ימינו את החומרות הנ"ל, ועל כן העלים עין בהנהגה בענין הפאה, וכך ישנן כיום מבנותיו, כלותיו ונכדותיו, שהולכות עם פאות צנועות, וכמנהגן של רוב בנות דורינו הצנועות. והאמת והשלום אהבו".</ref>.
וחתנו השני, הרב יהודה הראל, ר"מ ישיבת קול יעקב ומח"ס "פאר ישראל" (על בבא סאלי), כתב{{דרוש מקור}}: "לפי שמפרסמים שכאילו כינס את בנות המשפחה, ועורר על האיסור החמור בלבישת פאה, ועוד יותר, שכאילו אמר בכינוס זה שהלובשת פאה מכינה חומר בעירה לשריפתה בגיהנם, רצוני להבהיר שבכל שנות היכרותי עמו לא היה כינוס כזה, ואשתי שתחי' לא זוכרת אסיפה כזו גם שנים רבות לפני כן. יתרה מכך, בנותיו היותר צעירות לבשו פאה כשירה (בארץ ובחו"ל), והוא ידע שהן לובשות פאה, ומעולם לא העיר להן בחריפות על כך... הוא הבין שיש שינויים, וירידת הדורות, ושאי אפשר לדרוש מבנות ימינו את החומרות הנ"ל, ועל כן העלים עין בהנהגה בענין הפאה, וכך ישנן כיום מבנותיו, כלותיו ונכדותיו, שהולכות עם פאות צנועות, וכמנהגן של רוב בנות דורינו הצנועות. והאמת והשלום אהבו".</ref>.
* [[רבי שלמה זלמן אויערבאך]], ראש ישיבת "קול תורה", בספר "שולחן שלמה" (חלק א' סי' ש"ג אות י"ב), בספר "ועלהו לא יבול" (חלק א' עמ' שי"ד) ובספר "הליכות שלמה" (תפילה, עמ' רמ-רמא).
* [[רבי שלמה זלמן אויערבאך]], ראש ישיבת "קול תורה", בספר "שולחן שלמה" (שבת ח"א סי' שג אות יב), בספר "ועלהו לא יבול" (ח"א עמ' שיד) ובספר "הליכות שלמה" (תפילה, עמ' רמ-רמא).{{הערה|וראה בספר 'סוד הנישואין' {{מקור|(להרב יוסף אליהו, ח"א עמ' ריז, סוף הערה כ)}} שכתב: "ואגב עניין זה, אזכיר מה שאמר לי אחד מרבותיי, ששמע במפורש ממו"ר '''הגרש"ז אויערבך''' זצ"ל, שהוא מתנגד ליציאת אשה מביתה עם פאה". יש לציין שבסיום הקדמת הכרך השני של 'סוד הנישואין' {{מקור|(עמ' ה)}} כותב המחבר: "ממורי ורבי הגאון '''הרב אביגדֹר נבנצל''' שליט"א, קיבלתי את הנוסחה הבסיסית שתורגמה לַספר 'סוד הנישואין', והסכימה דעתו הרחבה לכל הכתוב בו {{מקור|(הוא "'''אחד''' מרבותיי" המוזכר בו רבות)}}". וא"כ לפנינו שמועה מוסמכת בשם הגרשז"א שהתנגד לפאה נכרית בכל תוקף.}}
* [[הרב מרדכי אליהו]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הייתה דעתו שיש להעדיף מטפחת ולא פאה, אך במקרה והאשה אינה מכסה את כל ראשה במטפחת, עדיף לה ללבוש פאה<ref>  [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4271&catId=442 תשובה בשם הגר"מ אליהו]</ref>.
* [[הרב מרדכי אליהו]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הייתה דעתו שיש להעדיף מטפחת ולא פאה, אך במקרה והאשה אינה מכסה את כל ראשה במטפחת, עדיף לה ללבוש פאה<ref>  [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4271&catId=442 תשובה בשם הגר"מ אליהו]</ref>.
* הרב יצחק ראצבי בספרו שו"ע המקוצר<ref>ח"ו, סימן רב, הלכה ב'.</ref>כתב לאסור, ומאידך בספרו "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, הערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), משמע שדעתו להתיר<ref>במענה  לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה נכרית, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים, כתב: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם... והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים"</ref>.
* הרב יצחק ראצבי בספרו שו"ע המקוצר<ref>ח"ו, סימן רב, הלכה ב'.</ref>כתב לאסור, ומאידך בספרו "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, הערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), משמע שדעתו להתיר<ref>במענה  לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה נכרית, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים, כתב: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם... והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים"</ref>.
6,420

עריכות

תפריט ניווט