כתר ארם-צובה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,444 בתים ,  9 בנובמבר 2008
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[תמונה:Aleppocodex.jpg|left|thumb|250px|פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג]]
[[תמונה:Aleppocodex.jpg|left|thumb|250px|פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג]]


'''כתר ארם צובא''' או "כתב חאלב" - בקיצור "'''הכתר''', על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה - נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]]. הוא כתב היד ההדור, העתיק, והמדוייק של התנ"ך שנערך על ידי אהרן בן משה בן אשר.
'''כתר ארם-צובה''' או "כתר חאלב" - בקיצור "'''הכתר''', נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]] והוא נקרא על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה. הוא נחשב לכתב היד ההדור, הקדום, והמדוייק של התנ"ך.
הכתר נכתב ב[[טבריה]] על ידי שלמה בן-בויאעא הסופר בצורת מִצְחָף (על מגילת קלף). לאחר כתיבת נוסח האותיות על ידי ה"סופר", הוסיף ה"מסרן" אהרון בן משה בן אשר את שלושת המרכיבים המובהקים של המסורה הטברנית: ניקוד, טעמי המקרא וציוני מסורה.


מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10 ב[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב"ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב"ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב"היכל אליהו הנביא" ב"בבית הכנסת הצהוב" עד הנסיון לשרפו בשנת 1947.
מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10 ב[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב"ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב"ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב"היכל אליהו הנביא" ב"בבית הכנסת הצהוב" עד הנסיון לשרפו בשנת 1947.
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט