8,032
עריכות
פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Wwwm0496.jpg|left|thumb|250px|עולים מגיעים לנמל תל אביב - בא לבטא את הרעיון "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" {{מקור|(מההפטרה - ג')}} -הרעיון מקורו במאמרו של זאב ארליך במקור ראשון - 19 בספטמבר 2008 - ראו להלן:"ייבוא של ברכה:נמל תל אביב" - מקור התמונה :מדינת ישראל - אוסף הצילומים הלאומי - צילם:KLUGER ZOLTAN ]] | [[תמונה:Wwwm0496.jpg|left|thumb|250px|עולים מגיעים לנמל תל אביב - בא לבטא את הרעיון "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" {{מקור|(מההפטרה - ג')}} -הרעיון מקורו במאמרו של זאב ארליך במקור ראשון - 19 בספטמבר 2008 - ראו להלן:"ייבוא של ברכה:נמל תל אביב" - מקור התמונה :מדינת ישראל - אוסף הצילומים הלאומי - צילם:KLUGER ZOLTAN ]] | ||
'''פרשת כִּי-תָבוֹא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]] שייאמרו ב[[פרשת וילך]] [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו. | '''פרשת כִּי-תָבוֹא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]] שייאמרו ב[[פרשת וילך]] [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו. | ||
ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|(כ"ח, ל"ו)}} מביא לנו פרק ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מלך מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לרומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם , איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה." הוא ממשיך במעשיו של המלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שכבש את ערי יהודה ולבסוף יורשו "טיטוס הרשע" החריב את בית המקדש ואז התקיים בהם הפסוק: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. {{מקור| | ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|(כ"ח, ל"ו)}} מביא לנו פרק ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מלך מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לרומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם , איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה." הוא ממשיך במעשיו של המלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שכבש את ערי יהודה ולבסוף יורשו "טיטוס הרשע" החריב את בית המקדש ואז התקיים בהם הפסוק: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|שם, ס"ו|כן}}. ו"זאת ההתראה (של משה רבינו) שנתקימה כולה כפשטה וכמשמעה" כפי שנאמר בסוף ספר דברים:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.{{מקור|(ל"א, כ"ז ואילך)}}. | ||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
הפרשה כוללת את הנושאים הבאים: | הפרשה כוללת את הנושאים הבאים: | ||
* הפרשה מתחילה במצוות הבאת הביכורים, לפי על כל אדם מישראל להביא את '''ראשית פרי האדמה''' אל [[בית המקדש]] ולומר וידוי, המספר בשבחו של הקב"ה. הקטע המתחיל בפסוק: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה."{{מקור| | * הפרשה מתחילה במצוות הבאת הביכורים, לפי על כל אדם מישראל להביא את '''ראשית פרי האדמה''' אל [[בית המקדש]] ולומר וידוי, המספר בשבחו של הקב"ה. הקטע המתחיל בפסוק: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה."{{מקור|ספר דברים, כ"ו,ד'|כן}}, אותו אנו נוהגים אליו ב[[הגדה של פסח]]. | ||
* בני ישראל מצווים לתת [[תרומות ומעשרות]]. בשנים השלישית והשישית צריך לתת מעשר ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה. וגם נילווה וידוי. | * בני ישראל מצווים לתת [[תרומות ומעשרות]]. בשנים השלישית והשישית צריך לתת מעשר ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה. וגם נילווה וידוי. | ||
* סיכום ממצה של פרשיות המצוות. הוא הסיכום שמשה רבינו אומר לבני ישראל בטרם יכרת הברית, וכך נאמר: "הַיּוֹם הַזֶּה, ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וַה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֹתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" {{מקור|(ספר דברים כ"ו, ט"ז-י"ט)}}. | * סיכום ממצה של פרשיות המצוות. הוא הסיכום שמשה רבינו אומר לבני ישראל בטרם יכרת הברית, וכך נאמר: "הַיּוֹם הַזֶּה, ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וַה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֹתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" {{מקור|(ספר דברים כ"ו, ט"ז-י"ט)}}. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
[[רש"י]] מביא סיבה נוספת לכריתת הברית. הוא כותב כי בימי [[יחזקאל הנביא]] עתיד העם לטעון שברצונו להיות "ככל הגויים" והברית נכרתה בעבר רק כדי להכנס לארץ. עתה שבני ישראל כבר בארץ ישראל, נכרתה ברית מחודשת. | [[רש"י]] מביא סיבה נוספת לכריתת הברית. הוא כותב כי בימי [[יחזקאל הנביא]] עתיד העם לטעון שברצונו להיות "ככל הגויים" והברית נכרתה בעבר רק כדי להכנס לארץ. עתה שבני ישראל כבר בארץ ישראל, נכרתה ברית מחודשת. | ||
הרב אביגדור הלוי נבנצל עובר לאקטואליה וסבור כי "מעמד הקהל" הוא שחזור של מעמד סיני. במעמד זה הוא מזכיר את יום מתן תורה "יום הקהל" {{מקור| | הרב אביגדור הלוי נבנצל עובר לאקטואליה וסבור כי "מעמד הקהל" הוא שחזור של מעמד סיני. במעמד זה הוא מזכיר את יום מתן תורה "יום הקהל" {{מקור|שם, ט',י'|כן}}. הברית נכרתה בעבר בנוכחות המנהיגים: משה רבינו ויהושע בן נון ובמעמד הקהל יהיה המעמד בנוכחות מלך ישראל. | ||
גם המועד מתאים שען בחג מקריבים [[עולת ראיה]] ו[[שלמי תודה]] {{מקור|([[מסכת חגיגה]][ ז' ב')}}, מעין העולות והזבחים שהוקרבו בטקסי הברית הקודמים. | גם המועד מתאים שען בחג מקריבים [[עולת ראיה]] ו[[שלמי תודה]] {{מקור|([[מסכת חגיגה]][ ז' ב')}}, מעין העולות והזבחים שהוקרבו בטקסי הברית הקודמים. | ||