גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 57 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל|אמונתו]].
אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל|אמונתו]].


== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור|(}}{{מקור|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור|וכ"פ ה}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור|והטושו"ע}} {{מקור|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור|)}}.
גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור|יבמות מז:|כן}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור|(}}{{מקור|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור|וכ"פ ה}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור|והטושו"ע}} {{מקור|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור|)}}.




שורה 13: שורה 13:
:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור| (שם).}}</ref>."
:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור| (שם).}}</ref>."


לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור|(פרק ד הל' ב-ד)}}:
לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור|פרק ד הל' ב-ד|כן}}:
:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...
:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...
:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור|(- שה' אוהבם)}}... ונאמר אהבה בגרים...
:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור|- שה' אוהבם|כן}}... ונאמר אהבה בגרים...
:::נקראו ישראל [[עבד ה'|עבדים]] {{מקור|(- של ה')}}... ונקראו גרים עבדים...
:::נקראו ישראל [[עבד ה'|עבדים]] {{מקור|- של ה'|כן}}... ונקראו גרים עבדים...
:::נאמר רצון בישראל {{מקור|(- הם רצויים לפני ה')}}... ונאמר רצון בגרים...
:::נאמר רצון בישראל {{מקור|- הם רצויים לפני ה'|כן}}... ונאמר רצון בגרים...
:::נאמר שמירה בישראל {{מקור|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים...
:::נאמר שמירה בישראל {{מקור|- שה' שומר אותם|כן}}... ונאמר שמירה בגרים...
:::נאמר שירות בישראל {{מקור|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים...
:::נאמר שירות בישראל {{מקור|- שהם משרתי ה'|כן}}... ונאמר שירות בגרים...
:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...
:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...
:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."
:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."
שורה 40: שורה 40:


== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==
== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==
לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור|(קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה)}}.
לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור|קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה|כן}}.


כתוב בגמרא{{מקור|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:|כן}}:
כתוב בגמרא{{מקור|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:|כן}}:
שורה 51: שורה 51:


== [[ייחוס|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
== [[ייחוס|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור|דברים כא, יג|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' -  קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.
ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור|דברים כא, יג|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' -  קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור|הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז|כן}}.


להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.|כן}}</ref>:
להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.|כן}}</ref>:
שורה 61: שורה 61:




'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור|(}}[[חיי אדם]] {{מקור|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט|גיטו]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה|כתובתו]] {{מקור|(שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא)}}.
'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור|(}}[[חיי אדם]] {{מקור|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט|גיטו]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה|כתובתו]] {{מקור|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא|כן}}.


יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.  
יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור|והשמיט המילה "אבינו"|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט|כן}}.  


'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור|(- השם היהודי של אביו)}}"  {{מקור|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.
'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור|- השם היהודי של אביו|כן}}"  {{מקור|שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט|כן}}.


ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.
ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור|בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה|כן}}.


== הלכות נוספות ==
== הלכות נוספות ==
שורה 77: שורה 77:


=== גרים מאומות מיוחדות ===
=== גרים מאומות מיוחדות ===
גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור|(דברים כג, ט)}}.
גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור|דברים כג, ט|כן}}.


לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור|(דברים כג, ד)}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור|(יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד)}}.
לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור|דברים כג, ד|כן}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור|יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד|כן}}.


== ראה גם ==
== ראה גם ==
בוטים, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
8,032

עריכות

תפריט ניווט