צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ZPAT.jpg|center|thumb|800px|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
[[תמונה:ZPAT.jpg|center|thumb|800px|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
[[תמונה:Logo zfat.jpg|left|thumb|250px|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
[[תמונה:Logo zfat.jpg|left|thumb|250px|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
'''צפת''' היא מרכזה של  "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref>  ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים  ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום  
'''צפת''' היא מרכזה של  "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref>  ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים  ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום  
שורה 37: שורה 37:
בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה  והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס.  במקום נמצאו  "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום  בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב  בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.  
בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה  והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס.  במקום נמצאו  "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום  בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב  בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.  


''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא  בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|([[שופטים]] א',י"ז)}}.
''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא  בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|[[שופטים]] א',י"ז|כן}}.


[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה  לכבוש  את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את  המקומות הבאים:  "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.
[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה  לכבוש  את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את  המקומות הבאים:  "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.
8,032

עריכות

תפריט ניווט