8,032
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | ||
'''חג השבועות''' הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ובשל כך ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה. | '''חג השבועות''' הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ובשל כך ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה. | שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה. | ||
* '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור| | * '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|ש' שוויה|כן}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר. | ||
* '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{מקור|עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].}}</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן. | * '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{מקור|עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].}}</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן. | ||
* '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}... | * '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}... | ||
* '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור| | * '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה"|כן}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|כמו "שמיני עצרת"|כן}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב"ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב"ן דברים טז, ח}}; | ||
* '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה. | * '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== קרבנות היום == | == קרבנות היום == | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור| | בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|שמות יט|כן}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|"ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה"|כן}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה. | ||
והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב]. | והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב]. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
=== שינויים בתפילות === | === שינויים בתפילות === | ||
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור| | בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}. | ||
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]]. טעמים רבים ניתנו לכך. אחד הטעמים הוא: "לפי שכשקיבלו ישראל את התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, וגם רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה". טעם נוסף: חג השבועות הוא [[יום הולדת|יום הולדתו]] של [[דוד]] המלך ע"ה וגם יום פטירתו, ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד, שהיה נין של רות המואביה. | בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]]. טעמים רבים ניתנו לכך. אחד הטעמים הוא: "לפי שכשקיבלו ישראל את התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, וגם רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה". טעם נוסף: חג השבועות הוא [[יום הולדת|יום הולדתו]] של [[דוד]] המלך ע"ה וגם יום פטירתו, ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד, שהיה נין של רות המואביה. | ||