2,444
עריכות
חזקה כל מה שתחת יד אדם הרי הוא שלו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתבתי בויקיפדיה
(כתבתי בויקיפדיה) |
(כתבתי בויקיפדיה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לפי שיטת ה[[תוספות]]{{הערה|שם ד"ה אוחזין.}}, במקרה כזה יש לנו להניח ששתי החזקות לא סותרות זו את זו, אלא הטלית שייכת אכן לשניהם. {{ציטוטון|דאוחזין שאני דחשיב כאילו כל אחד יש לו בה בוודאי החצי, דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא.}} | לפי שיטת ה[[תוספות]]{{הערה|שם ד"ה אוחזין.}}, במקרה כזה יש לנו להניח ששתי החזקות לא סותרות זו את זו, אלא הטלית שייכת אכן לשניהם. {{ציטוטון|דאוחזין שאני דחשיב כאילו כל אחד יש לו בה בוודאי החצי, דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא.}} | ||
ישנה גם פרשנות האומרת כי במקרה כזה יש לכל אחד חזקה האומרת שרק '''חצי''' הטלית היא שלו, שכן במקרה ששנים אוחזים בחפץ, יש לכל אחד [[תפיסה | ישנה גם פרשנות האומרת כי במקרה כזה יש לכל אחד חזקה האומרת שרק '''חצי''' הטלית היא שלו, שכן במקרה ששנים אוחזים בחפץ, יש לכל אחד [[תפיסה|תפיסה]] רק במחצית מהחפץ.{{הערה|ב"מ ג א}} שכן לפי [[רבי חייא]], כאשר אדם תובע מחברו ממון והלה מכחיש חוב זה, וישנם עדים המעידים כי מחצית מהכסף - לפחות - אכן שייך לתובע, במקרה כזה חייב הנתבע ל[[שבועה|השבע]]. הגמרא מוכיחה זאת מהמשנה המוזכרת, האומרת כי שנים אוחזין בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו. לפי פרשנותו של רבי חייא, כל אחד מהם תובע את חברו על כל הטלית, שהרי הוא אומר "כולה שלי", ולכן על השני להשבע, שכן "אנן סהדי דמאי תפיס האי דידיה היא", כלומר החזקה מחשיבה את המחצית שכל אחד מהם תופס - כאילו היא שלו בבירור, ובכך מחזקת מחצית מטענת התובע. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* דיון | * דיון בית הדין הרבני הגדול בנושא [http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=429 חזקה שכל מה שתחת יד אדם הוא שלו - האם היא חלה בשטרות?] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כללי חזקות]] | [[קטגוריה:כללי חזקות]] | ||