2,444
עריכות
תפיסת קידושין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←איסורי ביאה בישראל
(כ' בויקיפדיה) |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==איסורי ביאה בישראל== | ==איסורי ביאה בישראל== | ||
===המקור בתורה=== | ===המקור בתורה=== | ||
אודות איסור נישואין של גבר עם אחות אשתו, כתוב בתורה{{הערה|ויקרא | אודות איסור נישואין של גבר עם אחות אשתו, כתוב בתורה{{הערה|ויקרא יח יח}}: {{ציטוטון| וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ}}. ומהמילים "לא תקח" אנו למדים שלא רק שאסור [[ביאה|לבוא]] על אחות אשה, אלא גם שאין תופסים באחות אשה "ליקוחין" ([[קידושין]], בלשון התורה "כי יקח איש אשה"{{הערה|דברים כד}}. | ||
לעומת זאת, קובע [[אביי]], הכול מודים כי בשניים מאיסורי העריות, אין הוולד ממזר: ב[[נדה]], וב[[סוטה (הלכה)|סוטה]]. דין זה, שבנדה תופסין קידושין נלמד מהפסוק{{הערה|ויקרא טו כד.}}: {{ציטוטון|וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ '''וּתְהִי''' נִדָּתָהּ עָלָיו}}, המילה "ותהי" באה ללמד שתופסין באשה זו "הויה", שהיא קידושין בלשון התורה "והלכה והייתה לאיש אחר"{{הערה|דברים כד ב | לעומת זאת, קובע [[אביי]], הכול מודים כי בשניים מאיסורי העריות, אין הוולד ממזר: ב[[נדה]], וב[[סוטה (הלכה)|סוטה]]. דין זה, שבנדה תופסין קידושין נלמד מהפסוק{{הערה|ויקרא טו כד.}}: {{ציטוטון|וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ '''וּתְהִי''' נִדָּתָהּ עָלָיו}}, המילה "ותהי" באה ללמד שתופסין באשה זו "הויה", שהיא קידושין בלשון התורה "והלכה והייתה לאיש אחר"{{הערה|דברים כד ב}}. | ||
בשאר [[איסור עריות|איסורי עריות]] שעונשן ב[[כרת]], אין תופסין קידושין, ובמקור לכך חלוקים האמוראים: | בשאר [[איסור עריות|איסורי עריות]] שעונשן ב[[כרת]], אין תופסין קידושין, ובמקור לכך חלוקים האמוראים: | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לפי הפרשנות השנייה, "כל מי שאין לו ביאה בישראל הוולד ממזר", כולל כל איסורי ביאה ממש, גם אלמנה לכוהן גדול וגם חייבי עשה, כמו גר מצרי שעדיין אינו דור שלישי. את הפסוק "אחת אהובה ואחת שנואה" הוא מפרש על בעולה (שאינה [[בתולה על פי ההלכה]]) שנישאה עם כהן גדול, שאיסור עשה זה הוא קל יותר מכיוון שהינו [[עשה שאינו שווה בכל]] (איסור עשה התקף רק על שבט מסוים ולא על כל עם ישראל) שנחשב לקל יותר. | לפי הפרשנות השנייה, "כל מי שאין לו ביאה בישראל הוולד ממזר", כולל כל איסורי ביאה ממש, גם אלמנה לכוהן גדול וגם חייבי עשה, כמו גר מצרי שעדיין אינו דור שלישי. את הפסוק "אחת אהובה ואחת שנואה" הוא מפרש על בעולה (שאינה [[בתולה על פי ההלכה]]) שנישאה עם כהן גדול, שאיסור עשה זה הוא קל יותר מכיוון שהינו [[עשה שאינו שווה בכל]] (איסור עשה התקף רק על שבט מסוים ולא על כל עם ישראל) שנחשב לקל יותר. | ||
==עבדים וגויים== | ==עבדים וגויים== | ||
אין תפיסת קידושין בעבדים ושפחות. דין זה נלמד מהוראתו של [[אברהם]] ל[[אליעזר עבד אברהם]]{{הערה|בראשית כב ה}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר}}, את המילים "עם החמור" שכתובות ללא נקודות, ניתן לקרוא גם כ"עַם הַחֲמוֹר" האומר כי אליעזר עבד אברהם, שלו נאמרה אמירה זו, נחשב כ"עם החמור", עם הדומה לחמור, וכמו שאין תופסין קידושין ב[[חמור]], אין תופסין קידושין בשפחה. | אין תפיסת קידושין בעבדים ושפחות. דין זה נלמד מהוראתו של [[אברהם]] ל[[אליעזר עבד אברהם]]{{הערה|בראשית כב ה}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר}}, את המילים "עם החמור" שכתובות ללא נקודות, ניתן לקרוא גם כ"עַם הַחֲמוֹר" האומר כי אליעזר עבד אברהם, שלו נאמרה אמירה זו, נחשב כ"עם החמור", עם הדומה לחמור, וכמו שאין תופסין קידושין ב[[חמור]], אין תופסין קידושין בשפחה. | ||