6,420
עריכות
לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בעיקר סידור
(בעיקר סידור) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''לשון הרע''' הוא דיבור בגנות הזולת. המספר בגנות הזולת, אפילו אם הדברים הם דברי אמת, עובר על איסור "לשון הרע".<br /> | '''לשון הרע''' הוא דיבור בגנות הזולת. המספר בגנות הזולת, אפילו אם הדברים הם דברי אמת, עובר על איסור "לשון הרע".<br /> | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
==== ריבוי העבירות שגורם ==== | ==== ריבוי העבירות שגורם ==== | ||
המתבונן ימצא ש[[עוון]] לשון הרע גורם לעבור על כל האיסורים והמצוות ש[[בין אדם לחברו]], ועל הרבה מהמצוות ומהאיסורים ש[[בין אדם למקום]] {{מקור|חפץ חיים, פתיחה, ד"ה מפני גודל|כן}}. | המתבונן ימצא ש[[עוון]] לשון הרע גורם לעבור על כל האיסורים והמצוות ש[[בין אדם לחברו]], ועל הרבה מהמצוות ומהאיסורים ש[[בין אדם למקום]] {{מקור|חפץ חיים, פתיחה, ד"ה מפני גודל; ועי' שמירת הלשון שער הזכירה פ"א וצ"ע|כן}}. | ||
החפץ חיים בפתיחה לספרו מונה למעלה משלושים מצוות מן התורה (17 מצוות "לא תעשה" ו-14 מצוות "עשה") הרגילים לבוא ע"י לשון הרע, והמדבר או השומע לשון הרע עלולים בנקל להיכשל ולעבור עליהן (והמספר לשון הרע בקביעות סופו להיכשל בכולן). להלן רשימת המצוות: | החפץ חיים בפתיחה לספרו מונה למעלה משלושים מצוות מן התורה (17 מצוות "לא תעשה" ו-14 מצוות "עשה") הרגילים לבוא ע"י לשון הרע, והמדבר או השומע לשון הרע עלולים בנקל להיכשל ולעבור עליהן (והמספר לשון הרע בקביעות סופו להיכשל בכולן). להלן רשימת המצוות: | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
מניין זה מתייחס אמנם לתנאים ונסיבות שונות, אך בכל מקרה מביא דיבור לשון הרע לידי עבירות רבות - בהן חוטאים המדבר והשומע, ופעמים שאף מכשלים בהן אחרים. | מניין זה מתייחס אמנם לתנאים ונסיבות שונות, אך בכל מקרה מביא דיבור לשון הרע לידי עבירות רבות - בהן חוטאים המדבר והשומע, ופעמים שאף מכשלים בהן אחרים. | ||
==== | ==== טומאת כוח הדיבור ==== | ||
שמירת הלשון שער הזכירה פרק א | |||
==== מעורר קטגוריה על ישראל ח"ו ==== | |||
חפץ חיים בהקדמה, שמירת הלשון שער הזכירה פ"ב | |||
==== עונש עוון לשון הרע ==== | ==== עונש עוון לשון הרע ==== | ||
| שורה 53: | שורה 58: | ||
==== מאמרי חז"ל ==== | ==== מאמרי חז"ל ==== | ||
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=ציטוטים מהתלמוד ללא עריכה והתאמה לסגנון אנציקלופדי}} | |||
מתוך {{מקור|בבלי:ערכין טו ב$ערכין טו:}} | מתוך {{מקור|בבלי:ערכין טו ב$ערכין טו:}} | ||
אמר [[רבי יוחנן]] משום [[רבי יוסי בן זימרא]] | אמר [[רבי יוחנן]] משום [[רבי יוסי בן זימרא]]: מאי דכתיב {{מקור|תהילים קכ, ג|כן}} "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה"? אמר לו הקב"ה ללשון: 'כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל, כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, מה יתן {{מקור|[הקב"ה}}{{הערה|עפ"י פירוש רש"י שם ד"ה מה יתן.}}{{מקור|]}} לך ומה יוסיף לך {{מקור|[שמירה נוספת מלספר לשון הרע}}{{הערה|עפ"י פירוש רש"י שם ד"ה מה יתן.}}{{מקור|]}}, לשון רמיה?!' | ||
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא, כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר {{מקור|תהלים יב, ה|כן}} "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ". - כלומר, האומרים " לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר". כמי שאומר " מִי אָדוֹן לָנוּ", דהיינו, כפירה בעיקר {{מקור|רש"י שם|כן}}. | |||
ואמר [[ריש לקיש]] כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים, שנאמר {{מקור|תהילים עג, ט|כן}}: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". | |||
אמר [[רב חסדא]] אמר [[מר עוקבא]]: כל המספר לשון הרע ראוי [[סקילה|לסוקלו]] באבן, כתיב הכא {{מקור|תהלים קא, ה|כן}} "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ - אוֹתוֹ אַצְמִית" וכתיב התם {{מקור|איכה ג, נג|כן}} "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי". | |||
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר {{מקור|תהילים קא, ה|כן}} "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל" - אל תיקרי אֹתוֹ לֹא אוּכָל אלא אִתּוֹ לֹא אוּכָל... | |||
אמר | ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדון אותו, שנאמר {{מקור|תהלים קכ, ד|כן}}: "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים", אין חץ אלא לשון שנאמר {{מקור|ירמיה ט, ז|כן}} "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה", ואין גיבור אלא הקב"ה שנאמר {{מקור|ישעיה מב, יג|כן}} "ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא", גחלי רתמים היינו גיהנם. | ||
אמר [[רבי חמא ברבי חנינא]]: מה תקנתו של מספר לשון הרע, אם [[תלמיד חכם]] הוא יעסוק בתורה שנאמר {{מקור|משלי טו, ד|כן}} "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים", ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר {{מקור|ירמיה ט, ז|כן}} "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם", ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר {{מקור|משלי ג, יח}} "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". ואם [[עם הארץ]] הוא ישפיל דעתו, שנאמר {{מקור|משלי טו, ד הנ"ל|כן}} "וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ". | |||
[[רבי אחא ברבי חנינא]] אומר: סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו [[דוד המלך|דוד]] ב[[רוח הקודש]] שנאמר {{מקור|תהילים יב ד|כן}} "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת", אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו שנאמר {{מקור|משלי טו, ד|כן}} "וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ". | |||
תנא דבי [[רבי ישמעאל]]: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: [[עבודת כוכבים]], [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]], כתיב הכא {{מקור|תהלים יב, ד|כן}} "לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת '''גְּדֹלוֹת'''" וכתיב בעבודת כוכבים {{מקור|שמות לב, לא|כן}} "...אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה '''גְדֹלָה'''...", בגילוי עריות כתיב {{מקור|בראשית לט, ט|כן}} "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה '''הַגְּדֹלָה''' הַזֹּאת", בשפיכות דמים כתיב {{מקור|בראשית ד, יג|כן}} "'''גָּדוֹל''' עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא"... | |||
[[במערבא]] אמרי: לשון תליתאי קטיל תליתאי, הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו. ופרש"י, '''לישנא תליתאי'''. זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחברו לגלות לו סוד. '''לאומרו'''. לרכיל עצמו שמתוך מריבה שנופלת בין השנים הורגין זה את זה והורגין גואלי הדם את הרכיל שההרג בא על ידו. | |||
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב {{מקור|משלי יח, כא|כן}} "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" - וכי יש יד ללשון? לומר לך מה יד ממיתה אף לשון ממיתה, אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה, ת"ל {{מקור|ירמיה ט, ז|כן}} חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם, אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה, תלמוד לומר {{מקור|תהילים עג, ט|כן}} שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ, וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי, הא קמשמע לן דקטיל כחץ, וכי מאחר דכתיב חץ שחוט לשונם, מות וחיים ביד לשון למה לי לכדרבא דאמר רבא דבעי חיים בלישניה {{מקור|[- הרוצה חיים בלשונו יעסוק בתורה}}{{הערה|עפ"י פירוש רש"י שם.}}{{מקור|]}} דבעי מיתה בלישניה {{מקור|[- הרוצה למות בלשונו יסוק בדברי שטות ונבלה}}{{הערה|עפ"י פירוש רש"י שם.}}{{מקור|]}}. | |||
==== הרגיל בעוון זה ==== | |||
== | {{ערך מורחב|ערך=[[בעל לשון הרע]]}} | ||
מי שאינו נזהר בלשונו ומספר לפעמים לשון הרע על הזולת חוטא, כאמור, בעבירה חמורה. אולם אלה אשר רגילים תדיר לדבר בגנותם של אחרים, גדול חטאם וחמור לאין ערוך. בהרגלם הרע הם מוכיחים כי בזדון לב הם גם מזלזלים ומתעלמים ממצוות ה' יתברך - והם הנקראים בפי חכמינו "בעלי לשון הרע". על "בעלי לשון הרע"{{דרוש מקור}} קובע התלמוד {{מקור|בבלי:ערכין טו ב$ערכין טו:|כן}} כי חטאם גדול מ[[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]] - שהן העבירות החמורות ביותר{{דרוש מקור}}. | |||
== לשון הרע בהיסטוריה של [[עם ישראל]] == | |||
סיבת לחורבן הבית - הקדמת החפץ חיים | |||
[[גדליה בן אחיקם]] | |||
= הלכות לשון הרע = | |||
== כללי לשון הרע == | |||
א. אסור לספר רע על חברו, בין בפניו בין שלא בפניו {{מקור|חפץ חיים, הל' לשון הרע, כלל ג סעיף א}}, בין שהסיפור אמת וכ"ש אם הוא שקר {{מקור|שם כלל א סעיף א}}, ואף אם עושה כן בדרך עראי. וכל שכן אם עושה כך (- מדבר לשון הרע) בתמידות - שאז אין לו חלק ל[[עולם הבא]] {{מקור|כלל א ד}}. בין מרצונו ובין שהפצירו ממנו לספר, אף אם אינו אומר את שם חברו בפירוש וממילא יבינו או שיוודע אח"כ {{מקור|כלל ג ד}}, ואף אם אין מתכוין לגנותו {{מקור|כלל ג ז}}. וכל זה, אף אם משער שלא יבוא לשום אדם עי"ז שום היזק או בזיון, ואפילו לא יקבלו השומעים את דבריו {{מקור|כלל ג ו}}. וחייב למסור על קיום לאו זה כל ממונו {{מקור|כלל א ו}}, וכ"ש כבודו {{מקור|כלל א ז}}. | |||
ואין נ"מ אם הסיפור הוא גנות גדול או קטן לחברו, ואם מגנהו בעוונותיו או במעשי אבותיו {{מקור|כלל ד א}}, ואפילו בעוון שהרבה נכשלים בו כביטול תורה {{מקור|כלל ד ב}}. ואם רוצה להפרישו מעבירה יוכיחו בצנעא {{מקור|כלל ד ד}}, ואם יודע שלא יקבל הימנו, אם יש ב' עדים יאמר לדייני העיר או לקרוביו של החוטא שיוכיחוהו {{מקור|כלל ד ה}}. אבל מי שפורק עומ"ש מותר לספר גנותו ברבים {{מקור|כלל ד ז}}, וכן מי שלא שמע לקול בית דין בדבר שהוא קום ועשה {{מקור|כלל ד ח}}. | |||
וכן אסור לספר על חברו שאינו חכם או עשיר או גיבור כל כך כמו שחושבים עליו, אם יכול לבוא לו היזק על ידי זה במסחר או בשידוכין וכיו"ב {{מקור|כלל ה ג}}, וכל שכן שאסור לומר על אדם שאינו חכם בתורה כ"כ אפי' אם זה אמת {{מקור|כלל ה, ד}}. וכן אסור לבזות חפציו של אדם אם יוכל להזיק לו כגון לומר על חנווני שהסחורה שלו אינה טובה {{מקור|כלל ה ח}}. | |||
ב. כלל גדול בעניינים אלו: חייב אדם לדון חברו לכף זכות, ואם הדבר נוטה לכף חובה, יהיה אצלו כמו ספק. וכ"ז בחברו בינוני, אבל בחברו ירא-שמים חייב לדון אותו לכף זכות אפילו הדבר נוטה לכף חובה {{מקור|כלל ג ז}}. וכן הדין כששומע רע על חברו הן במילי דשמיא{{מקור|כלל ו ז-ח}} והן במילי דארעא, שלא יאמין הדבר {{מקור|כלל ו ט}}, ואפילו אם יש שני עדים כשרים, כל שאינו ב[[בית דין]], {{מקור|כלל ז ג}} או שיצא הקול {{מקור|כלל ז ד}}. ולמיחש מבעיא{{דרושה הבהרה}} {{מקור|כלל ו י}}. אבל מי שמוחזק לרשע שעובר בשאט נפש על איסורים מפורסמים, מותר להאמין עליו לה"ר {{מקור|כלל ז ה}}. | |||
ג. אסור לקבל לה"ר בלבו {{מקור|כלל ו א}}, ואפילו לשמוע הלה"ר לבד אסור, אם לא שהוא נוגע לו להבא {{מקור|כלל ו ב}}, ולכן כשבא חבירו לספר לו ישאל אותו אם זה נוגע לי להבא או שאוכל לתקן הדבר {{מקור|כלל ו ג}}. וכן מותר אם על ידי השמיעה יכול להוכיח לפני המספר או השומעים שהדבר שקר {{מקור|כלל ו ד}}. ואם נמצא בחבורה שמספרים לה"ר, ולא ידע מתחילה שרגילים לספר לה"ר {{מקור|כלל ו ו}}, ולא יקבלו תוכחתו, אם יכול לילך משם מה טוב, ואם לאו יניח אצבעו באזנו, ואם לא יכול {{מקור|כגון מחמת הבושה, היתר שהחפץ חיים מסתפק אם הוא תקף להלכה|כן}}, יחליט בעצמו שאינו מאמין ולא יהיה ניחא ליה בסיפור הדבר וגם לא יראה שום הסכמה לדבר {{מקור|כלל ו ה}}. | |||
== לשון הרע לתועלת == | |||
{{ | א. מי שרואה באדם אחר מדה מגונה, מצווה לו לספר לבנו ולתלמידיו שלא יתחברו עמו, אם כוונתו רק לשמרם מחטא ולא לגנותו {{מקור|כלל ד י}}. | ||
ב. אם רוצה לעשות עם חברו שום עסק וכיו"ב, מותר לדרוש על מהותו וענינו, כיון שמתכוון לצורך, ויודיע למי ששואל ממנו, שמתכוון לצורך כדי שלא יעבור על לפני עור לא תתן מכשול {{מקור|כלל ד' י"א}}. | |||
ג. אם ראה בעצמו שאחד עשה עוולה לחברו, והוכיחו ולא קיבל הימנו, מותר לספר הרע כדי לעזור לעשוק ולגנות הרע בעיני הבריות, אם אין לו שום עצה אחרת, ובלבד שלא יגדיל המעשה ממה שהיה, ואך אם משער שיבוא עי"ז התועלת {{מקור|כלל י א-ד}}. | |||
== אבק לשון הרע == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אבק לשון הרע]]}} | |||
א. אבק לה"ר כיצד? שאומר דבר שמבינים ממנו רע על פלוני (אף שלא אמר עליו דבר רע ממש), כגון האומר "אל תדברו על פלוני איני רוצה להודיע מה עשה" {{מקור|כלל ט סעיף א; וראה לקמן בהלכות רכילות|כן}}, וכן האומר "איני רוצה לספר לך מה אירע ומה היה עם פלוני", עובר באיסור אבק לשון הרע, שעל אף שלא סיפר הלה דבר בגנות חברו, אף על פי כן משתמעת מדבריו גנותו של אותו פלוני. | |||
ב. אדם שגורם שבגינו ובסיבתו ידברו לשון הרע, עובר על איסור "אבק לשון הרע". כגון: המרבה לספר בשבחו של חברו, עובר באיסור אבק לשון הרע, שמתוך ריבוי השבחים עלולים השומעים להזכיר גם את גנותו. | |||
ג. יש אומרים, שאף המשבח את חברו בשבח שיכול לגרום לו הפסד, עובר באיסור אבק לשון הרע, כגון: המפרסם ברבים את שלמותו של פלוני במידת הכנסת אורחים, הרי זה אבק לשון הרע, לפי שעל ידי זה יתלקטו אנשים ריקים ופוחזים ויסורו אל אותו מכניס אורחים ויכלו את ממונו. | |||
אבק לשון הרע הוא אחד משלוש עבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום{{דרוש מקור}}. | |||
== לשון הרע בפני שלושה == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[לשון הרע/באפי תלתא]]}} | |||
א. באבק לשון הרע, היינו דבר שמשתמע לשני פנים כגון יש אור בבית פלוני תמיד, יש שהתירו לומר בפני שלושה, שאז ודאי יתפרסם וא"כ וודאי לא יאמרו באופן גנאי {{מקור|כלל ב ב}}. וכן כל שאומרו באופן שאינו גנאי ולא היה בוש לומר בפניו באופן זה, מותר {{מקור|כלל ג ב}}. ואך בסתם לשון הרע, האיסור מתרבה לפי מנין השומעים {{מקור|כלל ב א}}. | |||
ב. י"א שמי ששמע באיסור או בהיתר לה"ר שנאמר בפני שלושה או יותר, שאינם יר"ש, ואינן מאוהביו של מי שסיפרו עליו, ולא הזהיר המספר להסתירו {{מקור|כלל ב ז}}, וא"כ הדבר יתפרסם ממילא, וסיפר אחד מהם לאחרים בדרך אקראי ולא בכוונה לגנותו ולפרסם הדבר, ולא הוסיף או הטעים בו כלום {{מקור|כלל ב ט}}, ובאותה העיר עצמה {{מקור|כלל ב ד}}, ומספר ליר"ש שלא יאמין הדבר בוודאי לאמת {{מקור|כלל ב י}}, לא עבר על לה"ר {{מקור|כלל ב ג}}. וי"א שאף בדרך אקראי אסור, אלא אם נתגלגל זה הענין בדרך אגב בתוך דיבורו. אבל מי ששמע ממנו, אסור להאמין לחבירו שכבר נתפרסם הדבר בפני שלושה, ולכן אסור לו לפרסמו {{מקור|כלל ג ג}}. ויש חולקין על כל זה, ויש להתרחק מאוד מקולא זו שכמעט אין לה מקום במציאות {{מקור|כלל ב י}}. | |||
== תיקון חטא לשון הרע == | |||
מי שעבר וסיפר לה"ר, אם קיבלו השומעים את דבריו והגיע ע"י זה היזק לחברו חייב לפייסו וגם לעשות תשובה, ואם לא נגרם היזק או צער לחברו, די בתשובה בינו למקום {{מקור|כלל ד יב}}. ודעת רבי ישראל מסלאט שאיננו חייב להודיע לו{{דרוש מקור}}. | |||
== הלכות רכילות == | == הלכות רכילות == | ||
| שורה 109: | שורה 144: | ||
ב. והכלל הוא כמו בלה"ר, שאסור אפילו הוא אמת, ואפילו הפצירו בו, ואפילו במקום שאם לא יאמר יהיה לו הפסד או בזיון {{מקור|כלל א ו-ז}}, ואפילו אינו אומר שם העושה בפירוש וממילא נתודע לו השם או שגילה לו מי עשה לו דבר פלוני {{מקור|כלל א ט}}. ובכלל איסור זה להזכיר מחלוקת או שנאה ישנה שלהם {{מקור|כלל א י}}. | ב. והכלל הוא כמו בלה"ר, שאסור אפילו הוא אמת, ואפילו הפצירו בו, ואפילו במקום שאם לא יאמר יהיה לו הפסד או בזיון {{מקור|כלל א ו-ז}}, ואפילו אינו אומר שם העושה בפירוש וממילא נתודע לו השם או שגילה לו מי עשה לו דבר פלוני {{מקור|כלל א ט}}. ובכלל איסור זה להזכיר מחלוקת או שנאה ישנה שלהם {{מקור|כלל א י}}. | ||
ד. כשם שאסור לקבל או אפילו לשמוע לה"ר כך אסור לקבל או לשמוע רכילות {{מקור|כלל ה א}}. אבל לצורך שלא יזיקו מותר לחקור אחריו כדי להשמר ממנו {{מקור|כלל ה ג}}, אבל לא יאמין הדברים רק למיחש מבעי {{מקור|כלל ה ד}}. אבל שלא לצורך, איסור גמור לדרוש אצל חבירו מה אמר חבירו עליו {{מקור|כלל ה ה}}. ואם כבר קיבל רכילות תקנתו שיוציא הדברים מלבו ולא יאמינם {{מקור|כלל ה ז}}. | ד. כשם שאסור לקבל או אפילו לשמוע לה"ר כך אסור לקבל או לשמוע רכילות {{מקור|כלל ה א}}. אבל לצורך שלא יזיקו מותר לחקור אחריו כדי להשמר ממנו {{מקור|כלל ה ג}}, אבל לא יאמין הדברים רק למיחש מבעי {{מקור|כלל ה ד}}. אבל שלא לצורך, איסור גמור לדרוש אצל חבירו מה אמר חבירו עליו {{מקור|כלל ה ה}}. ואם כבר קיבל רכילות תקנתו שיוציא הדברים מלבו ולא יאמינם {{מקור|כלל ה ז}}. | ||
ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}. | ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}. | ||
| שורה 126: | שורה 161: | ||
==== ה'חפץ חיים' ==== | ==== ה'חפץ חיים' ==== | ||
{{ערך | {{ערך מורחב|ערך=[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]}} | ||
'''רבי ישראל מאיר הכהן מראדין''' הוא הרב המפורסם ביותר בהתעסקותו המורחבת בהלכות לשון הרע ובהישמרות מפניו, בדורות האחרונים. הוא כתב שני ספרים מרכזיים בנושא: | '''רבי ישראל מאיר הכהן מראדין''' הוא הרב המפורסם ביותר בהתעסקותו המורחבת בהלכות לשון הרע ובהישמרות מפניו, בדורות האחרונים. הוא כתב שני ספרים מרכזיים בנושא: | ||
* | * '''[[חפץ חיים]]'''{{הערה|1=הספר חפץ חיים [http://www.hebrewbooks.org/14233 נגיש באינטרנט] [http://www.hebrewbooks.org/15142 בשתי מהדורות].}} - המונה בפרוטרוט את הלכות לשון הרע | ||
* "[[שמירת הלשון]]" - ספר [[מוסר]] בנושא לשון הרע | * "[[שמירת הלשון]]"{{הערה|1=הספר שמירת הלשון [http://www.hebrewbooks.org/14234 נגיש בקישור].}} - ספר [[מוסר]] בנושא לשון הרע | ||
כמו כן, בשיחות ומאמרים נוספים הוא הִרבה להזהיר מעוון זה. בין מאמריו בנושא ניתן להזכיר את המאמרים: | כמו כן, בשיחות ומאמרים נוספים הוא הִרבה להזהיר מעוון זה. בין מאמריו בנושא ניתן להזכיר את המאמרים: | ||
:{| border="1" | |||
| [http://www.hebrewbooks.org/14237 קונטרס זכור למרים] || | |||
[http://www.hebrewbooks.org/32226 קונטרס זכור למרים משנת תרפ"ה] | |||
|- | |||
| [http://www.hebrewbooks.org/14235 ספר חובת השמירה] || | |||
[http://www.hebrewbooks.org/32339 ספר חובת השמירה משנת תרע"ח] | |||
|- | |||
| [http://www.hebrewbooks.org/14236 קונטרס כבוד שמים] || | |||
[http://www.hebrewbooks.org/14238 קונטרס שפת תמים] | |||
|} | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||