6,420
עריכות
לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(בעיקר סידור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
שמירת הלשון שער הזכירה פרק א | שמירת הלשון שער הזכירה פרק א | ||
==== | ==== נזק לכלל ישראל ==== | ||
חפץ חיים בהקדמה, שמירת הלשון שער הזכירה פ"ב | מעורר קטגוריה על ישראל ח"ו - חפץ חיים בהקדמה, שמירת הלשון שער הזכירה פ"ב | ||
גורם לסלק השכינה מישראל – שמירת הלשון שער הזכירה פ"ד ד"ה וגורמת. | |||
==== עונש עוון לשון הרע ==== | ==== עונש עוון לשון הרע ==== | ||
| שורה 90: | שורה 92: | ||
== לשון הרע בהיסטוריה של [[עם ישראל]] == | == לשון הרע בהיסטוריה של [[עם ישראל]] == | ||
סיבת לחורבן הבית - הקדמת החפץ חיים | [[חטא המרגלים]] - ראה שמירת הלשון שער הזכירה פ"ד בשם הספרי והגמרא בערכין טו: שעשר ניסיונות נסו אבותינו את הקב"ה, ולא נחתם גזר דינם אלא על לשון הרע. | ||
"אמר [[רבי אבא בר כהנא]] דורו של [[דוד המלך|דוד]] כולם צדיקים היו וע"י שהיה להן דילטורים {{מקור|1=(=מלשינים)}} היו יוצאים במלחמה והיו נופלים... אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין" {{מקור|ירושלמי:פאה א א$ירושלמי פאה פ"א ה"א ע"ש|כן}}. | |||
סיבת לחורבן הבית - הקדמת החפץ חיים וכן בשמירת הלשון שער הזכירה פ"ד | |||
[[גדליה בן אחיקם]] | [[גדליה בן אחיקם]] | ||
= הלכות לשון הרע = | = הלכות לשון הרע = | ||
== כללי לשון הרע == | == כללי איסור סיפור לשון הרע == | ||
אסור לספר את חסרונות חברו, מומיו וכל דברי גנות, בושה, ביזיון או כל דבר רע הנוגע לחברו. וכן אסור לספר מידע שעלול לגרום נזק לחברו, גם אם הדבר איננו רע. ואם סיפר עבר באיסור לשון הרע{{הערה|וראה להלן פירוט נרחב יותר של דיבורים האסורים.}}. בין אם הסיפור הוא אמת או שקר או תערובת של אמת ושקר {{מקור|חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל א סעיף א; שם כלל ד סעיף א; שם כלל ה סעיף א ובאר מים חיים ס"ק א; שם כלל ה סעיפים ב, ח; ועוד|כן}}. | |||
איסור סיפור לשון הרע קיים בין אם הוא מספר זאת בדיבור או בכתיבה או ברמז {{מקור|חפץ חיים, הלכות לשו הרע, כלל א סעיף ח; וכן בכלל ג סעיפים ד-ה|כן}} או בקריצות-עיניים{{הערה|וראה פירוש [[רש"י]] ב[[פרשת קדושים]] {{מקור|רש"י ויקרא יט טז$ויקרא יט, טז|כן}}: "...שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים" {{מקור|מובא בבאר מים חיים כלל א ס"ק יג הנ"ל|כן}}.}} ובסימני ידיים ורגליים {{מקור|חפץ חיים שם בבאר מים חיים ס"ק יג|כן}}, ואפילו אם הוא רק מראה מכתב שכתב חברו שניכר ממנו חיסרון של הכותב {{מקור|למשל, אם יש שגיאות כתיב בדבריו, או שרואים מהמכתב שהלה איננו חכם וכדו'|כן}}, גם זה בכלל איסור סיפור לשון הרע {{מקור|חפץ חיים שם באר מיים חיים ס"ק יד|כן}}. | |||
ואפילו אם המספר לא הזכיר את שם האדם עליו הוא מספר לשון-הרע זה, אלא שמתוך דבריו ניתן להבין על מי סיפר או שלאחר מכן יתגלה הדבר, עבר באיסור סיפור לשון הרע. וכן אם המספר לא אמר דבר רע על חברו, אלא שמתוך רמיזתו ניתן להבין דבר רע על חברו, גם זה הוא בכלל סיפור לשון הרע, אם המספר התכוון לרמז זה {{מקור|חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ג סעיף ד|כן}}. | |||
איסור סיפור לשון הרע הוא '''בין''' אם אומר את הדברים במטרה להפיץ את הדבר, ו/או במטרה לגנות את חברו, או לביישו או לבזותו או לגרום לו נזק, '''ובין''' אם עושה זאת מתוך מטרות אחרות, כגון אם מספר דרך אגב מתוך שחוק ו[[קלות ראש]] ואין כוונתו כלל לבזותו, לגנותו או להזיק לו, בכל מקרה עובר באיסור לשון הרע {{מקור|(}}}{{מקור|רמב"ם דעות ז ד$רמב"ם פ"ז מהל' דעות ה"ד}}{{מקור|; - מובא בחפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ג סעיף ג ובבאר מים חיים שם ס"ק ב, יחד עם הוכחות נוספות מדברי הראשונים)}}. | |||
איסור סיפור לשון הרע הוא בין אם מספר זאת בפני האדם עליו מספר ובין שלא בפניו{{הערה|ויש צד שאם מספר בפניו הוא חמור יותר, מפני שהמספר בפניו עובר גם באיסור לשון הרע וגם באיסור [[מלבין פני חברו]] וגם מתנהג במידת העזות והחוצפה, ומאידך, יש צד שדווקא המספר שלא בפניו עובר באיסור חמור יותר, כי מלבד איסור לשון הרע הוא בכלל [[ארור מכה רעהו בסתר]] {{מקור|חפץ חיים שם|כן}}.}}. {{מקור|חפץ חיים, הל' לשון הרע, כלל ג סעיף א|כן}}. | |||
איסור סיפור לשון הרע קיים אף אם עושה זאת (- מדבר לשון הרע) בדרך עראי. וכל שכן אם עושה כך בתמידות - שאז אין לו חלק ל[[עולם הבא]] {{מקור|חפץ חיים שם, כלל א סעיפים ג-ד|כן}}. | |||
וכן אסור לספר על חברו שאינו חכם או עשיר או גיבור כל כך כמו שחושבים עליו, אם יכול לבוא לו היזק על ידי זה במסחר או בשידוכין וכיו"ב {{מקור| | איסור סיפור לשון הרע הוא בין אם הוא מספר מרצונו החופשי ובין אם הפצירו בו לספר ואף אם לחצו עליו, ואפילו אם אביו או רבו מבקשים ממנו לספר לשון הרע או שהם מבקשים ממנו לספר משהו והוא מבין שאם יספר יגיע הדבר לידי לשון הרע ו/או גנות על חברו - אף זה בכלל האיסור {{מקור|חפץ חיים שם כלל א סעיף ו|כן}}. | ||
חייב למסור על קיום לאו זה כל ממונו {{מקור|חפץ חיים שם כלל א סעיף ו|כן}}, וכ"ש כבודו {{מקור|שם סעיף ז|כן}}. ולכן אם בקשו ממנו לספר לשון הרע מסויים, ואם לא יספר יפטרו אותו מעבודתו, או שאם לא יספר לשון הרע יחשבו הבריות שהוא טיפש או תמים שאיננו מבחין בעורמת בני אדם ורשעותם, גם אז אסור לו לספר לשון הרע {{מקור|חפץ חיים שם|כן}}. ואם יתגבר על עצמו ולא יספר לשון הרע במצבים אלו ודומיהם יזכה ל[[אור הגנוז]] שאין כל [[מלאך]] ובריה יכולים לשער {{מקור|חפץ חיים שם, עפ"י המדרש המובא באגרת הגר"א|כן}}. | |||
ואף אם משער שלא יבוא לשום אדם על ידי סיפורו שום היזק או בזיון, ואפילו לא יקבלו השומעים את דבריו, אף הוא בכלל לשון הרע {{מקור|חפץ חיים שם כלל ג סעיף ו|כן}}. | |||
==== דיבור המוגדר כלשון הרע ==== | |||
איסור סיפור לשון הרע הוא גם אם הסיפור [[אמת]], וכל שכן אם הסיפור איננו אמת, אלא מכיל הגזמה ו[[שקר]], שאז עובר עליו גם באיסור לשון הרע וגם באיסור [[מדב שקר תרחק]]{{הערה|כן כתב החפץ חיים {{מקור|פתיחה, עשה יג|כן}}, אך יש לציין שיש הסוברים שאיסור זה קיים דווקא אם משקר ב[[בית דין]] {{מקור|שו"ת:חוט המשולש טו$תשובה מבעל עונג יום טוב, המופיעה בשו"ת חוט המשולש סי' טו ד"ה איברא|כן}}, וראה עוד בערך [[מדבר שקר תרחק]] ובערך [[שקר]].}} {{מקור|חפץ חיים שם, כלל א סעיף א|כן}}. | |||
אין שום חילוק בין סוגי גנות שונים: אם הסיפור הוא גנות גדול או קטן לחברו, ואם מגנהו בעוונותיו או במעשי אבותיו {{מקור|חפץ חיים שם כלל ד סעיף א|כן}}, ובין אם מדובר על דברים ש[[בין אדם למקום]] או ש[[בין אדם לחברו]] {{מקור|חפץ חיים שם, כלל ה סעיף א|כן}}. ואפילו בעוון שהרבה נכשלים בו כ[[ביטול תורה]] או בדבר שאיננו איסור אלא שחכמים אמרו שלא ראוי לנהוג כך לכתחילה, כל האופנים הללו הם בכלל איסור סיפור לשון הרע {{מקור|חפץ חיים שם כלל ד סעיף ב|כן}}. | |||
וכן אסור לספר על חברו שיש לו מידה מגונה כלשהי, כגון לומר שהוא [[גאווה|התגאה]] או [[כעס]] או [[עצלות|התעצל]] פעם אחת {{מקור|חפץ חיים שם, כלל ד סעיפים ט-י|כן}}. | |||
ולא רק שאסור לספר בחסרונות חברו, אלא אסור לספר על חברו שאין בו מעלות מסויימות שאנשים חושבים שיש לו, כגון לומר על אדם שאינו חכם או נדיב או צדיק או עשיר או גיבור כל כך כמו שחושבים עליו {{מקור|חפץ חיים שם, כלל ה סעיפים ב-ה|כן}}, ובפרט אם יכול לבוא לו היזק על ידי זה במסחר או בשידוכין וכיו"ב {{מקור|שם סעיף ג|כן}}, וכל שכן שאסור לומר על אדם שאינו חכם בתורה כ"כ אפי' אם זה אמת {{מקור|כלל ה, ד}}. | |||
ואפילו על עסקי חברו וממונו אסור להוציא דיבה {{מקור|יראים קצא$ספר יראים, לרבי אליעזר ממיץ, סי' קצא מצוה מא|כן}}, ודבר זה נלמד מחטא המרגלים שהוציא דיבה על הארץ ונענשו {{מקור|יראים קצא$יראים שם|כן}}. כגון לומר על חנווני שהסחורה שלו אינה טובה {{מקור|חפץ חיים שם, כלל ה סעיף ח|כן}}. | |||
==== לשון הרע בפני שלושה ==== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[לשון הרע/באפי תלתא]]}} | |||
א. באבק לשון הרע, היינו דבר שמשתמע לשני פנים כגון יש אור בבית פלוני תמיד, יש שהתירו לומר בפני שלושה, שאז ודאי יתפרסם וא"כ וודאי לא יאמרו באופן גנאי {{מקור|כלל ב ב}}. וכן כל שאומרו באופן שאינו גנאי ולא היה בוש לומר בפניו באופן זה, מותר {{מקור|כלל ג ב}}. ואך בסתם לשון הרע, האיסור מתרבה לפי מנין השומעים {{מקור|כלל ב א}}. | |||
ב. י"א שמי ששמע באיסור או בהיתר לה"ר שנאמר בפני שלושה או יותר, שאינם יר"ש, ואינן מאוהביו של מי שסיפרו עליו, ולא הזהיר המספר להסתירו {{מקור|כלל ב ז}}, וא"כ הדבר יתפרסם ממילא, וסיפר אחד מהם לאחרים בדרך אקראי ולא בכוונה לגנותו ולפרסם הדבר, ולא הוסיף או הטעים בו כלום {{מקור|כלל ב ט}}, ובאותה העיר עצמה {{מקור|כלל ב ד}}, ומספר ליר"ש שלא יאמין הדבר בוודאי לאמת {{מקור|כלל ב י}}, לא עבר על לה"ר {{מקור|כלל ב ג}}. וי"א שאף בדרך אקראי אסור, אלא אם נתגלגל זה הענין בדרך אגב בתוך דיבורו. אבל מי ששמע ממנו, אסור להאמין לחבירו שכבר נתפרסם הדבר בפני שלושה, ולכן אסור לו לפרסמו {{מקור|כלל ג ג}}. ויש חולקין על כל זה, ויש להתרחק מאוד מקולא זו שכמעט אין לה מקום במציאות {{מקור|כלל ב י}}. | |||
== שמיעת לשון הרע == | |||
ב. כלל גדול בעניינים אלו: חייב אדם לדון חברו לכף זכות, ואם הדבר נוטה לכף חובה, יהיה אצלו כמו ספק. וכ"ז בחברו בינוני, אבל בחברו ירא-שמים חייב לדון אותו לכף זכות אפילו הדבר נוטה לכף חובה {{מקור|כלל ג ז}}. וכן הדין כששומע רע על חברו הן במילי דשמיא{{מקור|כלל ו ז-ח}} והן במילי דארעא, שלא יאמין הדבר {{מקור|כלל ו ט}}, ואפילו אם יש שני עדים כשרים, כל שאינו ב[[בית דין]], {{מקור|כלל ז ג}} או שיצא הקול {{מקור|כלל ז ד}}. ולמיחש מבעיא{{דרושה הבהרה}} {{מקור|כלל ו י}}. אבל מי שמוחזק לרשע שעובר בשאט נפש על איסורים מפורסמים, מותר להאמין עליו לה"ר {{מקור|כלל ז ה}}. | ב. כלל גדול בעניינים אלו: חייב אדם לדון חברו לכף זכות, ואם הדבר נוטה לכף חובה, יהיה אצלו כמו ספק. וכ"ז בחברו בינוני, אבל בחברו ירא-שמים חייב לדון אותו לכף זכות אפילו הדבר נוטה לכף חובה {{מקור|כלל ג ז}}. וכן הדין כששומע רע על חברו הן במילי דשמיא{{מקור|כלל ו ז-ח}} והן במילי דארעא, שלא יאמין הדבר {{מקור|כלל ו ט}}, ואפילו אם יש שני עדים כשרים, כל שאינו ב[[בית דין]], {{מקור|כלל ז ג}} או שיצא הקול {{מקור|כלל ז ד}}. ולמיחש מבעיא{{דרושה הבהרה}} {{מקור|כלל ו י}}. אבל מי שמוחזק לרשע שעובר בשאט נפש על איסורים מפורסמים, מותר להאמין עליו לה"ר {{מקור|כלל ז ה}}. | ||
| שורה 114: | שורה 153: | ||
ג. אם ראה בעצמו שאחד עשה עוולה לחברו, והוכיחו ולא קיבל הימנו, מותר לספר הרע כדי לעזור לעשוק ולגנות הרע בעיני הבריות, אם אין לו שום עצה אחרת, ובלבד שלא יגדיל המעשה ממה שהיה, ואך אם משער שיבוא עי"ז התועלת {{מקור|כלל י א-ד}}. | ג. אם ראה בעצמו שאחד עשה עוולה לחברו, והוכיחו ולא קיבל הימנו, מותר לספר הרע כדי לעזור לעשוק ולגנות הרע בעיני הבריות, אם אין לו שום עצה אחרת, ובלבד שלא יגדיל המעשה ממה שהיה, ואך אם משער שיבוא עי"ז התועלת {{מקור|כלל י א-ד}}. | ||
ד. ואם רוצה להפרישו מעבירה יוכיחו בצנעא {{מקור|כלל ד ד}}, ואם יודע שלא יקבל הימנו, אם יש ב' עדים יאמר לדייני העיר או לקרוביו של החוטא שיוכיחוהו {{מקור|כלל ד ה}}. אבל מי שפורק עומ"ש מותר לספר גנותו ברבים {{מקור|כלל ד ז}}, וכן מי שלא שמע לקול בית דין בדבר שהוא קום ועשה {{מקור|כלל ד ח}}. | |||
== אבק לשון הרע == | == אבק לשון הרע == | ||
| שורה 125: | שורה 166: | ||
אבק לשון הרע הוא אחד משלוש עבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום{{דרוש מקור}}. | אבק לשון הרע הוא אחד משלוש עבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום{{דרוש מקור}}. | ||
== תיקון חטא לשון הרע == | == תיקון חטא לשון הרע == | ||