פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

* הרב יצחק ראצבי בספרו שו"ע המקוצר<ref>ח"ו, סימן רב, הלכה ב'.</ref>כתב לאסור, ומאידך בספרו "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, הערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), משמע שדעתו להתיר<ref>במענה  לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה נכרית, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים, כתב: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם... והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים"</ref>.

* הרב שמואל הלוי וואזנר, ראב"ד זכרון מאיר בבני ברק, כתב להתיר פאה שניכר שהיא גוף זר על ראשה ולא שיער עצמה, ועם זאת כתב שהפאות המודרניות אסורות{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4050&catId=435 ציטוט והשמעת דברי הרב וואזנר על פאות מודרניות]}}  

* רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר  מסאטמר, בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב, כתב נגד לבישת פאה נכרית, אך מאידך כתב רבי גבריאל ציננער {{הערה|1=בקובץ אור ישראל ל"ז}} ש"כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא אסר בהחלט על הציבור לילך בפאה, רק גילה דעתו שרצונו לילך שלא בפאה נכרית", וכן הובא במחזור "ויואל משה" ליו"כ, הנהגת שבת שובה, שהאדמו"ר מסאטמר אסר פאה נכרית רק לאנשי שלומו והתיר לקהילת האשכנזים.

* [[הרב אליהו בקשי דורון]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=3&hilite= בהסכמתו לספר חן וכבוד]) כתב שבעניין זה כתבו ראשונים ואחרונים - יש מחמירים ויש מתירים, ולא לנו שנכריע בדבר. ועל כגון דא נאמר: המיקל יש לו על מה לסמוך והמחמיר תבוא עליו ברכה.