6,420
עריכות
עישון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פרטי דינים
(←פרטי דינים: סידור אחר על הדברים עם תוספת קטנה) |
|||
| שורה 306: | שורה 306: | ||
45:1041, 1995.</ref>. | 45:1041, 1995.</ref>. | ||
== | == האם מותר לעשן? == | ||
'''היסטוריה הילכתית''' | '''היסטוריה הילכתית''' | ||
| שורה 358: | שורה 358: | ||
* '''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>. | * '''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>. | ||
* '''בחופה''' - לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-כד.</ref>. | * '''בחופה''' - לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-כד.</ref>. | ||
== פגיעה בזולת ע"י עישון == | |||
'''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>. | '''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>. | ||
| שורה 363: | שורה 365: | ||
שיעור ההרחקה של המעשן במקום ציבורי או פרטי הוא בכדי שלא יזיק לפי ראות הבקיאים, או כדי שיעור שלא יגיע העשן אל הזולת<ref>שו"ת ציץ אליעזר שם.</ref>. | שיעור ההרחקה של המעשן במקום ציבורי או פרטי הוא בכדי שלא יזיק לפי ראות הבקיאים, או כדי שיעור שלא יגיע העשן אל הזולת<ref>שו"ת ציץ אליעזר שם.</ref>. | ||
''' | '''בנזיקין''' מי שעישן ונפלו ניצוצות מהמקטרת או מהסיגריה שלו על סחורת חברו, ונשרפה הסחורה, חייב בתשלום הנזק מדין נזקי אש<ref>שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קלו. וראה שם, שלדעתו דנים נזקי אש גם בזמן הזה, ודלא כהיש"ש ב"ק פ' החובל סי' ה.</ref>. | ||
== עישון בזמנים מיוחדים == | |||
'''שבת''' עישון ב[[שבת]] אסור מן התורה מדין [[מלאכת מבעיר|מבעיר]] ומכבה. | '''שבת''' עישון ב[[שבת]] אסור מן התורה מדין [[מלאכת מבעיר|מבעיר]] ומכבה. | ||
| שורה 393: | שורה 385: | ||
21, summer 1983, pp. 167-178.</ref>. | 21, summer 1983, pp. 167-178.</ref>. | ||
'''עישון סיגריות בפסח''' יש שאסרו עישון טבק ב[[פסח]] מחשש חמץ המעורב בו, שכן בכמה מקומות היה הנוהג לשרות את הטבק | '''עישון סיגריות בפסח''' יש שאסרו עישון טבק ב[[פסח]] מחשש [[חמץ]] המעורב בו, שכן בכמה מקומות היה הנוהג לשרות את הטבק בשכר של חמץ, או שהיה בדבק קמח של חמץ<ref>מג"א סי' תסז סק"י; חוק יעקב שם סקכ"ב; <makor>שו"ע הרב או"ח תסז כד;</makor> מ"ב שם סקל"ג; שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חאו"ח סי' קנ; שו"ת זכרון משה סי' רי; שו"ת לב חיים ח"ב סוסי' ק. וראה לקט הקמח הל' ט"ב ושאר תעניות; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רמב.</ref>; יש מי שהתיר לעשן בפסח סיגריות שקנו קודם הפסח, אבל החמיר שלא להשתמש בסיגריות שנקנו בפסח<ref>בית מאיר סי' תסז ס"ח.</ref>. אכן רוב הפוסקים התירו שימוש בסיגריות בפסח, כי כיום אין מעורב בהם חמץ כלל, וגם אילו היה בהם תערובת חמץ הרי הן נפסלות מאכילת כלב, ואין העשן נחשב כאכילה כלל<ref>מור וקציעה סוסי' תמב (והביא שם, שאביו החכ"צ הורה להקל, והיה שוחק על המתחסדים לחזר אחרי טבק כשר לפסח); שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות פג; בגדי יו"ט (מהרש"ק) סוף הספר סי' א, ובשו"ת האלף לך שלמה חאו"ח סי' רד-רה; שו"ת טוטו"ד מהדו"ג ח"א סי' קלא; שו"ת דברי חיים חיו"ד סוסי' כ; שו"ת השמים החדשים חאו"ח סי' כא; שו"ת תפארת יוסף חאו"ח סי' כז; שו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ק סי' לז; שד"ח מערכת חו"מ סי' א אות' ג; שו"ת מלמד להועיל סי' קו; שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' סא; אוצר המכתבים (משאש) ח"א סי' רסג. וראה באוצר ישראל, ע' טאבאק, שהביא מנהג החרדים המדקדקים לקנות סיגריות שעבר עליהן משעת עשייתם י"ב חודש.{{ש}}וראה עוד באורחות חיים סי' תסז אות כא; בספר יסודי ישורון ח"ו עמ' רד-רה; [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1632&ArticleID=6688 במאמר מאת הרב דוב לנדו]; וב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12813 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. וכל זה הוא לדעת הסוברים שאין איסור עקרוני בעישון. | ||
יש מן הפוסקים שהעירו לאסור עישון בליל הפסח אחרי הסדר, כדי שלא להפיג את טעם המצה מפיו<ref>באה"ט או"ח סי' תפא סק"א, בשם כנה"ג; שע"ת או"ח סי' תקיא סק"ה.</ref>; ויש מי שכתב, שמן הראוי שלא לעשן באמצע ההגדה<ref>סידור עץ חיים די"א ע"א; חזון עובדיה ח"ב עמ' קנב.</ref>. | יש מן הפוסקים שהעירו לאסור עישון בליל הפסח אחרי הסדר, כדי שלא להפיג את טעם המצה מפיו<ref>באה"ט או"ח סי' תפא סק"א, בשם כנה"ג; שע"ת או"ח סי' תקיא סק"ה.</ref>; ויש מי שכתב, שמן הראוי שלא לעשן באמצע ההגדה<ref>סידור עץ חיים די"א ע"א; חזון עובדיה ח"ב עמ' קנב.</ref>. | ||
'''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>. | '''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>. | ||
== פרטי דינים נוספים == | |||
'''עישון נשים''' יש מי שכתבו, שיש איסור מיוחד על נשים לעשן, כי העישון הוא דבר של שחץ וגאווה, והוא היפך הצניעות שנשים מחוייבות בה<ref>שו"ת ישכיל עבדי ח"ו חאבהע"ז סי' א, שאלה שניה.</ref>, ויש בזה משום איסור 'לא ילבש'<ref>שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תנו. וראה עוד בענין עישון נשים בס' שולחן הטהור או"ח סי' רי, בזר הזהב.</ref>. | |||
'''לפני נטילת ידיים שחרית''' יש מי שכתב, שאין לעשן סיגריות קודם שנטל ידיו שחרית<ref>ארצות החיים סי' ד סק"ל; מ"ב סי' ד סק"ה.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר לעשן סיגריות לפני נטילת ידים בשחרית<ref>שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' א אות יא. וראה בשו"ת יביע אומר שם, שהביא מחלוקת ביחס להרחת טבק לפני נטילת ידים שחרית.</ref>. והיינו דווקא לשיטת הסוברים שאין איסור עקרוני בעצם העישון. | |||
'''ברכה על העישון''' יש מי שהסתפקו בעניין ברכה ראשונה<ref>מג"א סי' רי סק"ט.</ref>, ובעניין ברכה אחרונה<ref>שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כד.</ref>; יש שהציעו לשתות תחילה מים ולברך עליהם, כדי לצאת מידי ספק<ref>ראה שו"ת כתב סופר שם.</ref>; אך רוב הפוסקים הכריעו, שאין לברך ברכת הנהנין כלל, וכן המנהג הנפוץ<ref>מור וקציעה או"ח סי' רי; מחזיק ברכה או"ח סי' רי אות ד; שע"ת או"ח סי' רי סק"ט; מ"ב שם סקי"ז; זכור לאברהם ח"א הל' ברכות אות ט; מטה יהודה סי' רי סק"ב; שו"ת מים חיים (יוסף משאש) סי' סה; ילקוט יוסף ח"ג סי' רטז סי"ב.</ref>, וכן אין לברך ברכת הריח<ref>באה"ט או"ח סי' רי סק"ט; ילקוט יוסף, שם.</ref>, אפילו אם מערבבים בסיגריה חומר לריח טוב<ref>ערוה"ש או"ח רטז ד.</ref>. | |||
'''עישון בבית הכנסת''' יש מי שכתב, שאין איסור עישון בבית הכנסת, כי אין זה בגדר אכילה ושתיה<ref>שו"ת מים חיים סי' סה.</ref>; יש מי שכתב, שמותר רק לצורך גדול, כשלא יכולים להתאפק<ref>כף החיים או"ח סי' קנא סקי"ד.</ref>; אך רוב הפוסקים אסרו עישון בבית הכנסת<ref>שע"ת או"ח סי' קנד סק"כ; שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' טו; בן איש חי, שנה א, פר' <makor>ויקרא ס"ה; ס'</makor> החיים (ר' חיים פאלאג'י) סי' מה ס"ה; ערוה"ש או"ח קנא ה; שו"ת ישכיל עבדי ח"ד חאו"ח סי' ז ס"ב, וח"ח חאו"ח סי' כד אות ז; יחוה דעת ח"ב סי' יז, וילקוט יוסף ח"ב סי' קנא ס"ה. וראה עוד בשו"ת משברי ים לאאמו"ר סי' צז; שו"ת רבבות אפרים ח"א סי' קכא.</ref>, ובפרט אסור העישון בעת התפילה<ref>שו"ת שאילת יעבץ ח"ב סי' ט.</ref>, והיינו אף לשיטת הסוברים שאין איסור עקרוני בעישון. טעמם: עישון הוא כמו אכילה ושתיה; יש בזה חילול השם, כי העישון אסור בבתי התיפלה של הגויים; יש בזה קלות ראש רבה. אמנם יש מי שכתב, שאם יש שם שיעור קבוע, והוא רגיל לעשן, מותר לעשן, בתנאי שאין הדבר מפריע לאחרים<ref>[[ילקוט יוסף]], שם.</ref>; ויש מי שהתירו לעשן בבית המדרש דווקא ולא בבית כנסת, וללומדים הקבועים דווקא, ולא לכל אדם<ref>ערוה"ש או"ח קנא ה; שו"ת אור לציון ח"ב פמ"ה סנ"ו.</ref>; ויש מי שאסר אף לתלמידי חכמים לעשן בבית הכנסת, ומי שצריך לכך שיצא החוצה<ref>שו"ת ישכיל עבדי שם.</ref>. | |||
'''עישון ב[[הר הבית]] וליד [[הכותל המערבי]]''' יש מי שכתבו שהעישון במקומות אלו, אף בזמן הזה, אסור משום מורא מקדש<ref>הגר"ע יוסף, קול סיני, גיליון ע"א, תשכ"ח; הרב ש. רפאל, מוריה, ד, עמ' נג.</ref>. | |||
'''עישון ב[[בית קברות]]''' יש מי שכתב, שאין לעשן בבית קברות<ref>ילקוט יוסף ח"ז סי' כב ס"ח.</ref>. | |||
'''עם [[טלית]] ו[[תפילין]]''' מעיקר הדין אין איסור לעשן כשהוא עטור בטלית ותפילין, אם הדבר נעשה בבית פרטי, ולא בבית הכנסת<ref>שו"ת משברי ים לאאמו"ר סי' צז. אך ראה שם, שלדעתו העישון אסור באופן כללי. וראה בספר פאר יעקב סי' ד, שבפני ההמון ראוי להחמיר, אך בהיותו בביתו לבדו - מותר, אם הוא רגיל בכך. וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' ל אות ג. וראה לעיל הע' 131 ואילך.</ref>. | |||
'''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>. | '''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>. | ||
| שורה 404: | שורה 412: | ||
'''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>. | '''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>. | ||
== רקע אתי== | == רקע אתי== | ||