פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 46: שורה 46:
== רשימת אוסרים/מתירים ==
== רשימת אוסרים/מתירים ==
===המתירים===  (הרשימה מבוססת ע"פ דבריו של "חן וכבוד", ולד חלק מהשמות צייננו כי באתר "כתר מלכות", הוכיחו שאין ראיה לומר שאותו אחד התיר.)   
===המתירים===  (הרשימה מבוססת ע"פ דבריו של "חן וכבוד", ולד חלק מהשמות צייננו כי באתר "כתר מלכות", הוכיחו שאין ראיה לומר שאותו אחד התיר.)   
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית:
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית בעיקר הפאה של פעם, וכן רובם מאלה שבאמת התירו מציינים שזה לא לכתחילה אלא דיעבד:
@ רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "[[שלטי הגיבורים]]" על ה[[רי"ף]] (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף).
@ רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "[[שלטי הגיבורים]]" על ה[[רי"ף]] (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף).
@ רבי משה אסרליש ([[הרמ"א]]) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו') (ראו [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הרמ"א|לעיל]]).
@ רבי משה אסרליש ([[הרמ"א]]) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו') (ראו [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הרמ"א|לעיל]]).
שורה 97: שורה 97:
@ רבי יעקב אשר הלוי גראייבסקי זצ"ל, מחכמי ירושלים{{הערה|[[רבי שמואל סלאנט]] כתב על ספרו{{דרוש מקור}}, כי הוא החיבור הראשון מ[[תורת ארץ ישראל]] שנתחבר מראשית היישוב האשכנזי בירושלים.}}, בספרו "ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה).
@ רבי יעקב אשר הלוי גראייבסקי זצ"ל, מחכמי ירושלים{{הערה|[[רבי שמואל סלאנט]] כתב על ספרו{{דרוש מקור}}, כי הוא החיבור הראשון מ[[תורת ארץ ישראל]] שנתחבר מראשית היישוב האשכנזי בירושלים.}}, בספרו "ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה).
@ רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב דק"ק פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=282&hilite=e23fb6ff-b59f-4485-aef3-ad6ccf3c4a48&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=143 סי' כ"ו]. נכתב בשנת תרע"ד).
@ רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב דק"ק פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=282&hilite=e23fb6ff-b59f-4485-aef3-ad6ccf3c4a48&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=143 סי' כ"ו]. נכתב בשנת תרע"ד).
@ רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית. כן העיד [[רבי חיים קניבסקי]] בשם אביו, [[רבי ישראל יעקב קניבסקי]], כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב).
@ רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית. כן העיד [[רבי חיים קניבסקי]] בשם אביו, [[רבי ישראל יעקב קניבסקי]], כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב).  
@ רבי יצחק בלאזר זצ"ל, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם", עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב שליט"א (ראה דבריו לקמן).
@ רבי יצחק בלאזר זצ"ל, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם", עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב שליט"א (ראה דבריו לקמן).
@ רבי משה צבי לנדא זצ"ל, אב"ד ק"ק קליינווארדיין, בספרו "שולחן מלכים" (על קיצור שו"ע סי' ה' סעיף ט"ז, "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בשנת תרצ"א).
@ רבי משה צבי לנדא זצ"ל, אב"ד ק"ק קליינווארדיין, בספרו "שולחן מלכים" (על קיצור שו"ע סי' ה' סעיף ט"ז, "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בשנת תרצ"א).
2

עריכות

תפריט ניווט