פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏רשימת אוסרים/מתירים: סידור השמטת הערות שנידונו בערך פאה נכרית ושם מקומם
מ (←‏רשימת אוסרים/מתירים: סידור השמטת הערות שנידונו בערך פאה נכרית ושם מקומם)
שורה 45: שורה 45:


== רשימת אוסרים/מתירים ==
== רשימת אוסרים/מתירים ==
===המתירים=== (הרשימה מבוססת ע"פ דבריו של "חן וכבוד", ולד חלק מהשמות צייננו כי באתר "כתר מלכות", הוכיחו שאין ראיה לומר שאותו אחד התיר.) 
 
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית בעיקר הפאה של פעם, וכן רובם מאלה שבאמת התירו מציינים שזה לא לכתחילה אלא דיעבד:
===המתירים===
 
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית{{הערה|חלק מהמתירים מציינים שזה לא לכתחילה אלא בדיעבד.}}:
 
@ רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "[[שלטי הגיבורים]]" על ה[[רי"ף]] (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף).
@ רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "[[שלטי הגיבורים]]" על ה[[רי"ף]] (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף).
@ רבי משה אסרליש ([[הרמ"א]]) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו') (ראו [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הרמ"א|לעיל]]).
@ רבי משה אסרליש ([[הרמ"א]]) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו') (ראו [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הרמ"א|לעיל]]).
שורה 105: שורה 108:


===האוסרים===
===האוסרים===
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה= חוסר דיוק; חוסר אחידות והקבלה לרשימת האוסרים מבחינת תיאור הדמויות; ועוד}}
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה= חוסר דיוק; חוסר אחידות והקבלה לרשימת האוסרים מבחינת תיאור הדמויות; ועוד}}


רבים מהפוסקים הכריעו לאסור את השימוש בפאה הנכרית, מתוך טעמים שונים, ומהם:
רבים מהפוסקים הכריעו לאסור את השימוש בפאה הנכרית, מתוך טעמים שונים, ומהם:
@ רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן בן רבי מאיר מפאדווא{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4198&catId=445 ציטוט דברי הרב קצנלנבוגן]}}
@ רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן בן רבי מאיר מפאדווא{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4198&catId=445 ציטוט דברי הרב קצנלנבוגן]}}
@ שו"ת {{מקור|באר שבע יח$באר שבע (סי' יח)}}{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4198&catId=445 ציטוט דברי הבאר שבע]}}
@ שו"ת {{מקור|באר שבע יח$באר שבע (סי' יח)}}{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4198&catId=445 ציטוט דברי הבאר שבע]}}
שורה 156: שורה 160:
@ האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל בייטב לב (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור אות כח).
@ האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל בייטב לב (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור אות כח).
@ הגאון ממונקאטש זצ"ל בנמוקי אור חיים (סימן עה).
@ הגאון ממונקאטש זצ"ל בנמוקי אור חיים (סימן עה).
@ בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בשאלה זו - של פאה נכרית - מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל. ואחד מהם אסר בכל אופן.
@ רבי צבי הירש  אב"ד פראקנפורט בנו של בעל ההפלאה בלחמי תודה דף י"ט ע"ב.  
@ רבי צבי הירש  אב"ד פראקנפורט בנו של בעל ההפלאה בלחמי תודה דף י"ט ע"ב.  
@מהר"י ברלין זצ"ל בספר יש סדר למשנה (שבת פ"ו מ"ה)
@מהר"י ברלין זצ"ל בספר יש סדר למשנה (שבת פ"ו מ"ה)
שורה 161: שורה 166:
@ רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א).
@ רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א).
@ האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב.
@ האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב.
בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בשאלה זו - של פאה נכרית - מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל. ואחד מהם אסר בכל אופן .


===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר סדר מובנה; דרוש שיפור בניסוח ובהחלטה מה יקבל [[תבנית:מקור]] ומה לא.}}
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר סדר מובנה; דרוש שיפור בניסוח ובהחלטה מה יקבל [[תבנית:מקור]] ומה לא.}}
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', ראה [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הגר"א|למעלה]].
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', ראה [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים#הגר"א|למעלה]].
*רבי יוסף תאומים, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41247&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea או"ח סי' עה, אשל אברהם ס"ק ה] {{מקור|שם כותב שמ"מ במקומות שנהגו יש להן על מי לסמוך, והבינו הרבה אחרונים}}{{דרוש מקור}} {{מקור|שדעתו להתיר לגמרי במקומות שנהגו, אמנם עיין מה שהביאו}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=27 בשם המנחת אלעזר] {{מקור|שהבין שאין דעת הפמ"ג להתיר כלל אלא בשערות שאינן נראות כפאה נכרית}}, וסי' שג, משבצות זהב ס"ק ט. {{מקור|כותב שהוי בגדר ספק דרבנן ולענין ק"ש מסתפק דמשא חשיב ספקא דאורייתא, ונוטה להכריע שהולכים אחרי מקור הספק}} נדפס בשנת תקמ"ו).
*רבי יוסף תאומים, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41247&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea או"ח סי' עה, אשל אברהם ס"ק ה] {{מקור|שם כותב שמ"מ במקומות שנהגו יש להן על מי לסמוך, והבינו הרבה אחרונים}}{{דרוש מקור}} {{מקור|שדעתו להתיר לגמרי במקומות שנהגו, אמנם עיין מה שהביאו}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49693&hilite=66052354-b4fa-475b-8a2e-c5b6c3e6ba54&st=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&pgnum=27 בשם המנחת אלעזר] {{מקור|שהבין שאין דעת הפמ"ג להתיר כלל אלא בשערות שאינן נראות כפאה נכרית}}, וסי' שג, משבצות זהב ס"ק ט. {{מקור|כותב שהוי בגדר ספק דרבנן ולענין ק"ש מסתפק דמשא חשיב ספקא דאורייתא, ונוטה להכריע שהולכים אחרי מקור הספק}} נדפס בשנת תקמ"ו).
שורה 189: שורה 195:


=== האוסרים משום מראית עין ===
=== האוסרים משום מראית עין ===
{{להשלים|סיבה=ברשימת האוסרים מובאים פוסקים רבים האוסרים משום מראית עין שלא הובאו כאן}}
{{להשלים|סיבה=ברשימת האוסרים מובאים פוסקים רבים האוסרים משום מראית עין שלא הובאו כאן}}
יש מהפוסקים שאסרו לצאת פאה נכרית לרשות הרבים משום מראית עין. להלן רשימה חלקית:
יש מהפוסקים שאסרו לצאת פאה נכרית לרשות הרבים משום מראית עין. להלן רשימה חלקית:
# רבי יוסף רייזין  אב"ד טעלז בספרו עדות ביהוסף  סי' כ"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1465&hilite=ccbb0c4d-ae7a-4323-a6a9-363e32ef5045&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=183 ענף ג'] {{מקור|משום מראית עין}}.
# רבי יוסף רייזין  אב"ד טעלז בספרו עדות ביהוסף  סי' כ"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1465&hilite=ccbb0c4d-ae7a-4323-a6a9-363e32ef5045&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=183 ענף ג'] {{מקור|משום מראית עין}}.
6,420

עריכות

תפריט ניווט