ר' יוסף חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בבגדד בשנת תקצ"ה, ולמד אצל [[רבי עבדאללה סומך]]. הוא לא כיהן ברבנות העיר באופן רשמי, אמנם היה "ריש גלותא דבבל", והיה דורש מדי שבת בשבתו, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה וב[[הלכה]]. ספרו '''[[בן איש חי]]''' מהווה מעין [[קיצור שולחן ערוך]], כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת [[האר"י]] לתוך ה[[תפילה]]. בספר [[שו"ת|תשובותיו]] '''רב פעלים''', מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטאן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. רבי יוסף חיים הוא גם מחברו של ספר השו"ת '''תורה לשמה'''; הרב חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי' כדי להסתיר את זהותו, וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. לאחר זמן גילו כי "יחזקאל כחלי" עולה בגימטריא "יוסף חיים", וכן בנו של רבינו רבי יעקב חיים אמר כי אביו רבי יוסף חיים אמר לו כי הוא חיבר ספר "תורה לשמה". רבי יוסף חיים ביקר ב[[ארץ ישראל]] והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג ב[[אלול]] תרס"ט.