2,444
עריכות
החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
המצב ה[[נפש|נפשי]], ה[[רוחני]] והכלכלי של היהודים בפולין היה בשפל המדרגה. | המצב ה[[נפש|נפשי]], ה[[רוחני]] והכלכלי של היהודים בפולין היה בשפל המדרגה. | ||
באותה תקופה, נשתכחו עיקרי היהדות בקרב המון העם. המון העם התייחסו למעשי ה[[מצוות]] כאל מעשים "יבשים" גרידא אותם דורתש התורה מעם ישראל, וקיימו אותם בלא התלהבות ושמחה. באותה תקופה ה"מגידים" גם היו שמים דגש גדול על [[יראת העונש]], והיו הולכים מעיר לעיר ומרבים לתאר את העונשים החמורים ב[[גיהנום]] והעלולים לבוא על כל מי שאינו [[לימוד התורה|לומד תורה]] כראוי ועל מי שאינו מקים מצוות בתכלית השלימות, במקום להניח את הדגש על מעלתו של יהודי, על האהבה הגדולה שהקדוש ברוך הוא [[אהבה|אוהב]] כל יהודי - כבן יחיד (כמו שגילה הבעש"ט הק'), הם לא הסבירו כי [[לפום צערא אגרא]] וכי בעיני הקדוש ברוך הוא חשובים מאוד מעשיו של כל יהודי, והוא מייחס את עיקר החשיבות לא למעשה עצמו אלא למאמץ והקושי שעל ידו נעשה, לאהבת השם ויראתו שמכוחם נעשו המצוות, וכי הקדוש ברוך הוא אוהב את היהודים הפשוטים המקיימים מצוות בתמימות ובאמת. | |||
בנוסף, חלק מתלמידי החכמים היו מנוערים ממצוות, מכיון שבאותה תקופה חשבו המון העם כי יש חשיבות ללימוד התורה גם כהיא נעשית תוך כדי זלזול במצוות, או אפילו תוך כדי גאווה ולימוד על מנת לקנטר. תלמידי החכמים היו מתפארים על המון העם והיו מבזים אותם, והיו עסוקים מאוד בערך עצמם. הם פספסו את המטרה העיקרית שבלימוד התורה וקיום המצוות, שכפי האמור ב[[זוה"ק]] כולם אך ורק דרכים ועצות להדב בקדוש ברוך הוא, ואילו לימוד התורה שלא באופן הראוי יכול לההפך ל"סם המוות" חלילה. | |||
הבעל שם טוב הקדוש, שזכה ל[[נשמה]] גבוהה מאוד, שלה הועידו את התפקיד הרם לגלות את יסודות תורת החסידות, אשר עתידים לקרב את ביאת הגואל, היה פועל בתחילה באופן עצמאי לגלות את יסודות היהדות כפי אשר מבוארים בדברי [[חז"ל]] ובמיוחד בספר הזוה"ק ובספרי [[האריז"ל]], וכפי אשר למד מרבו המובהק שנתגלה אליו לפי המסורת החסידית הוא [[אחיה השילוני]] מ[[יציאת מצרים|יוצאי מצרים]], רבו של [[אליהו הנביא]]. הוא היה הולך מעיר לעיר, ומחזק את היהודים הפשוטים, ומגלה להם עד כמה הם חשובים אצל השם יתברך. | |||
=== התפשטות החסידות === | === התפשטות החסידות === | ||
בשנת ת"ק (1740) בערך הבעל שם טוב מגיע ל[[מז'יבוז']] ומייסד את תנועת החסידות. מאז מכונה מז'יבוז' "ירושלים של החסידות". בשנת תק"כ (1760) נפטר הבעש"ט. בעת פטירתו מונים חסידיו כעשרת אלפים איש, ויש אומרים כארבעים אלף איש. | בשנת ת"ק (1740) בערך הבעל שם טוב מגיע ל[[מז'יבוז']] ומייסד את תנועת החסידות. מאז מכונה מז'יבוז' "ירושלים של החסידות". בשנת תק"כ (1760) נפטר הבעש"ט. בעת פטירתו מונים חסידיו כעשרת אלפים איש, ויש אומרים כארבעים אלף איש. | ||
בשנת תק"מ (1780) [[רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה]], תלמיד הבעש"ט, מוציא לאור את הספר "[[תולדות יעקב יוסף]]" שעוסק ביסודות משנת החסידות. זו הפעם הראשונה שתורת החסידות מנוסחת בכתב ומופצת ברבים. | לאחר תקופה גילו לבעל שם טוב משמים את מי שעתיד היה לפרסם את דרכו המיוחדת הוא הגאון [[רבי דוב בער ממזריטש]]. המגיד עדיין לא ידע כל כך אודות הבעל שם טוב, אך מהמעט ששמע עליו הוא התנגד לו. המגיד היה באותה תקופה מדוכא ב[[יסורים]] שבאו עליו בעקבות עבודת השם העצומה שלו והסיגופים הרבים שערך. הבעל שם טוב שלח לקרוא לו, ואמר לו כי ירפא את גופו, אם ברצונו - באמצעים על טבעיים ואם ירצה ירפא אותו באמצעיים טבעיים. המגיד בחר בדרך השניה אך לאחר זמן התחרט על כך, מכיון שבדרך השניה לא יכול היה הבעל שם טוב לרפא אותו כליל, כמו אם היה מרפא אותו בשמות הקדושים. מעשה זה הביא את המגיד ממזריטש לידי התקשרות בבעל שם טוב ולאחר שלמד את דרכו המיוחדת, לאחר שהבעל שם טוב לימד אותו את יסודות החסידות הוא מיד נרתם למשימה הקדושה - לפרסם את דרך החסידות בעולם. | ||
לאחר ששמו של המגיד התפרסם נאספו אליו עשרות תלמידי חכמים מופלגים וגאונים מפורסמים, ביניהם [[רבי אלימלך מליז'נסק]], [[המאור עינים]], [[רבי זושא מאניפולי]], [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], [[האור המאיר]], [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בנו של המגיד [[רבי אברהם המלאך]], ועוד. [[תלמיד חבר]] של הבעל שם טוב הוא [[רבי פנחס מקוריץ]]. | |||
בשנת תק"מ (1780) [[רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה]], תלמיד הבעש"ט, מוציא לאור את הספר "[[תולדות יעקב יוסף]]" שעוסק ביסודות משנת החסידות. זו הפעם הראשונה שתורת החסידות מנוסחת בכתב ומופצת ברבים. הספר שנחשב למקור החשוב ביותר של דברי הבעל שם טוב, והמקום בו מצוטטים אלפי ממאמריו של רבו הקדוש. | |||
תנועת החסידות, מן הגדולות בתנועות שידעה ההיסטוריה היהודית, מתפשטת חיש מהר ברחבי העם היהודי, בעיקר ב[[פולין]]<ref>גבולות מדינות אירופה השתנו בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] [[מלחמת העולם השניה|והשניה]] באופן דרסטי, ובפרט בפולין חלו שינויים מרחיקי לכת, עד שערב מלחמת העולם הראשונה רוב שטחי "[[ליטא]]" (ובכללם העיירות [[וולוז'ין]] ו[[וילנא]] היו בפולין. כאן "פולין" הכוונה לפולין הישנה, של הימים ההם.</ref>, עד שהיא מקיפה את מרבית היהודים שם. | תנועת החסידות, מן הגדולות בתנועות שידעה ההיסטוריה היהודית, מתפשטת חיש מהר ברחבי העם היהודי, בעיקר ב[[פולין]]<ref>גבולות מדינות אירופה השתנו בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] [[מלחמת העולם השניה|והשניה]] באופן דרסטי, ובפרט בפולין חלו שינויים מרחיקי לכת, עד שערב מלחמת העולם הראשונה רוב שטחי "[[ליטא]]" (ובכללם העיירות [[וולוז'ין]] ו[[וילנא]] היו בפולין. כאן "פולין" הכוונה לפולין הישנה, של הימים ההם.</ref>, עד שהיא מקיפה את מרבית היהודים שם. | ||