החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

==יסודות תורת החסידות==

הבעל שם טוב יחד עם תלמידו המגיד ממזריטש, שכשמו "מגיד" היה הולך מעיר לעיר לפרסם את דברי תורתו של רבו הגדול, יסדו את תורת החסידות. הם גילו את פנימיות התורה כפי אשר מבוארים בספרי הזוהר והאר"י. על כך משל [[רבי צבי מזידיטשוב]] משל, שפעם אחת הוצרכו בני מדינה אחת לבחור להם מלך, והנה נשמע להם קול ממרחקים ששם במדינה רחוקה מאד יש שם אדם אחד נפלא ונעלה, ב[[יופי|נוי]] ובקומה וב[[חכמה]], יפה עיניים וטוב רואי, קווצותיו תלתלים, עד שהוא מושלם מאד בכל המעלות ואין כמוהו ראוי למלוכה זולתו, אך לפי גודל המרחק שבינם לבינו לא היה אפשר להם כלל להשיג פרטי מעלותיו כל מעלה מעלה שיש לו מה הוא, ולמרות ששמעו בכלליות שהוא  מצוין במעלות נפלאות ורבים לא ידעו ולא הבינו שורש דבר.

החסידות גרסה דגשים שונים בלימוד תורה, ממה שהיה נהוג קודם לכן, והעדיפה את הלימוד המביא לידי [[יראת שמים]] (ספרי [[מוסר]]) או [[הלכה למעשה]] על פני לימוד ו[[פילפול]] תיאורטי ב[[תלמוד]]. גם בלימוד [[גמרא]] הדגישה החסידות שעיקרו הוא ה[[דבקות]] שהאדם משיג מהלימוד. לכן, הטהרה (המתבטאת בטבילה במקווה) וה[[תפילה]] הם עיקר העיקרים, והם עולים בערכם על לימוד תורה. לימוד ש[[לא לשמה]] אין לו ערך מיוחד והוא עלול לחזק את מידת ה[[גאווה]].

==== [[קבלה]] ====

החסידות ביסססה את השקפותיה ותפיסת עולם על [[תורת הנסתר]] (ובפרט על תורת [[האר"י]] הקדוש), ואף עשתה שימוש נרחב במושגים קבליים (כגון: [[עשר הספירות]], [[צמצום]] ו[[שבירת הכלים|שבירה]], [[בירור ניצוצות]] וכיו"ב). החסידות הפיצה להמון הרחב רעיונות ומושגים, שעד אז, היו שייכים רק ל[[יחידי סגולה]]. העלאת מחשבות זרות, ענווה.