חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←המאבק הרוחני-תרבותי בין היהדות לתרבות יון
מ (שוחזר מעריכות של 213.151.49.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[הרב אהרן ליכשנשטיין]] שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"] מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית<ref>הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים.</ref>: | [[הרב אהרן ליכשנשטיין]] שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075mamar.html מאמר: "יהדות ויוונות"] מציג כמה אספקטים של המאבק בין התרבות יהודית לתרבות היוונית<ref>הדברים הובאו בסדר שונה מהמאמר, משום שהמאמר מתחיל מהסברים מקובלים ומחפש את שורשם, ובאנציקלופדיה יש להתחיל מההסברים המהותיים.</ref>: | ||
@ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. | @ היוונים לא ראו במציאות מסתורין וכוחות גדולים מהם, אלא – מציאות של אתגר הניתן להשגה ולהשתלטות שכלית. כשהבסיס לזה היא האמונה שמטרה זו הינה ברת השגה, ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה. ומכוח זה, התפיסה היוונית גוררת התייחסות לאדם כמרכז הבריאה, כבעל שעור קומה השולט בכל היקום. לעומת זאת, עם ישראל רואה בקוסמוס ביטוי (חלקי) של מציאות גדולה ממנו בהרבה, מציאות שאיננה ברת השגה. היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה, אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה ועולמותיו, לפני המציאות הנסתרת והסודית, הנעלמת מעינינו. | ||
@ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] | @ היהדות הדגישה את תפיסת האחדות, שבמרכזה עומדת [[אמונה]] באל אחד. לעומת זאת, ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA מיתולוגיה היוונית] גדלה בריבוי גדול של [[עבודה זרה|אלים]], שכל אחד מהם מופקד ואחראי על כח אחר במציאות. | ||
@ ביהדות ה[[יופי]], האסטטיקה וה[[נוי]] נועדו בכדי לשרת את הקודש ולפאר אותו. לעומת זאת, בתרבות יוון היופי והנוי היוו ערך כשלעצמם. יש המנסחים זאת כך: "היהדות התנגדה לקדושת היופי ותפשה את יופי הקדושה". | @ ביהדות ה[[יופי]], האסטטיקה וה[[נוי]] נועדו בכדי לשרת את הקודש ולפאר אותו. לעומת זאת, בתרבות יוון היופי והנוי היוו ערך כשלעצמם. יש המנסחים זאת כך: "היהדות התנגדה לקדושת היופי ותפשה את יופי הקדושה". | ||
@ ה[[פילוסופיה]] היוונית הדגישה את מעמדו המרכזי של ה[[שכל]] הקר והיבש, ולעומת זאת היהדות הדגישה את מקומם של ה[[רגש]], [[טנרה|טהרת]] ה[[לב]] ו[[קדושה|קדושת]] ה[[רצון]], וקישרה את שלמות השכל עם תיקון ה[[נפש]]. | @ ה[[פילוסופיה]] היוונית הדגישה את מעמדו המרכזי של ה[[שכל]] הקר והיבש, ולעומת זאת היהדות הדגישה את מקומם של ה[[רגש]], [[טנרה|טהרת]] ה[[לב]] ו[[קדושה|קדושת]] ה[[רצון]], וקישרה את שלמות השכל עם תיקון ה[[נפש]]. | ||
ב[[תפילה|תפילת]] [[על | ב[[תפילה|תפילת]] [[על ה-ניסים]] אנו מזכירים את מגמת היוונים: | ||
::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>. | ::"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"<ref>הרב אהרן ליכטשטיין שליט"א ב[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/791mazav.htm מאמרו] מסביר שיש כאן שתי סכנות: (א) "להעבירם" - בכח ובכפייה, "מחוקי רצונך" - מקיום ה[[מצוות]] בפועל. (ב) "להשכיחם תורתך" - ליצור אוירה תרבותית שתגרום לעם ישראל לשכוח מהתורה.</ref>. | ||
ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4225 להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה] - הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4225 להעבירם מחוקי רצונך - שבת,חודש ומילה] - הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | ||