רבי אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת תרפ"א ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. הוא כתב אגרת ובה התרשמות חיובית מהארץ, והיא עוררה התלהבות בקרב חסידיו, וכן זעם בקרב חלק מהרבנים והאדמו"רים אז<ref>למשל, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש כתב לו מכתב נזעם עליה.</ref>. בביקורו בארץ, ביקר אצל [[הרב קוק]] שהיה אז [[הרב הראשי לישראל]], ואף ביקור זכה גרם למכבי פלסתר שקיבל מהקנאים. בביקורו התרשם לטובה מהרב קוק ומגדולתו<ref>הוא התבטא: "סבור הייתי שאני בא לבקר רב ולבסוף מצאתי רבי" וכן "הוא לא רק יודע ללמוד- הוא כולו שקוע בלימוד" וכן "גאון בעל מוח כזה לא היה במשה השנים האחרונות". הוא הכתירו בתור "איש אכשולות בתורה ובמידות תרומיות". עוד על יחסי הרב קוק והאדמו"ר מגור בספר רביבים חלק ג'.</ref>, אך בד בבד הביע התסייגות מדברים מסוימים שהרב קוק אמר (פסקאות לג-לד בספר [[אורות התחיה]] העוסקות בהתעמלות של צעירי ישראל). בעקבות הסתייגות זו, היו שפרסמו שהאדמו"ר מתנגד נחרצות לרב קוק ולדרכו<ref>ראה בדברי הרב מלמד ברביבים ובספרו מכתבי תורה.</ref>. בעקבות ביקור זה הגיע למסקנה כי עדיף שיהודים דתיים לא יעמדו מנגד, וכך הישוב בארץ יהפך לחילוני, אלא יעלו לארץ ויחזקו את הישוב הדתי בארץ.  

אמנם, התנגד לעליה ולפעילות במסגרת [[הציונות|התנועה הציונית]] שמנהיגיה היו חילוניים פורקי עול. הוא גם הנתגד לתמיכה ב[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]], ואף כתב על כך מכתב יחד עם עוד שלושה אדמו"רים מרכזיים בפולין ([[רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין, [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה והאדמו,ר מנובומינסק) לרב קוק, בו הם מנמקים מדוע אין הם מורים לתמוך בקרן והם מבקשים כי אף הרב קוק יעשה כך. הוא מחזיר להם תשובה בה מסביר מדוע לדעתו יש לתמוך בקרן<ref>האגרת והתגובה מובאות בספר [[אגרות לראי"ה]], כולל צילום האגרת המקורית.</ref>.