Changes

Jump to navigation Jump to search

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

349 bytes added, 02:58, 30 October 2018
}}
'''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' (מכונה '''הראי"ה [קוק]''' ולעתים '''הרא"ה''' ) היה [[רב]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[פוסק]] הלכה, [[קבלה|מקובל]], [[פילוסופיה|הוגה דעות]], משורר ומנהיג ב[[ארץ ישראל]] בדור הקודם. נחשב לאבי הציונות הדתית וממעצבי השקפתה. מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ומגדולי דורו בהלכה וב[[קבלה]] ונודע גם במידותיו הטובות במיוחד.
==תולדות חייו==
===תקופת אירופה===
נולד בט"ז ב[[אלול]] תרכ"ה בעיירה גריוא ש על שעל יד דוינסק בלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק ולאמו פערל זלטאבן נהוראי שניר. למד בעיירות הסמוכות אצל הרב לאיעזר דון יחיא, הרב יעקב ריבנוביץ',הרב ראובן הלוי מדוינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא, הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה גינזבורג. קיבל הסמכה מ[[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]- בעל "[[ערוך השולחן]]". בשנת תרמ"ד התארס עם בת שבע רבינוביץ', בתו של [[הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]]- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף [[ירושלים]]. בהוראת האדר"ת למד ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם נחשב לתלמיד מוכשר וזכה לכינוי "העילוי מפניבז'" (והוא בן 19 שנה). ראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין אהבו והעריכו מאד, ואמר כי רק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות של תלמידים, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. לאחר כשנה וחצי בוולוז'ין, נישא ועבר לבית חותנו בפוניבז, שם נולדה בתו הבכורה פרידא חנה. על פי בקשת והמלצת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שנפגש מספר פעמים עם הרב קוק, קיבל על עצמו בשנת תרמ"ח לכהן כרב בעיר זוימל. בזוימל למד [[קבלה]] עם אחד מגדולי המקובלים בדורו [[רבי שלמה אלישיב]]. בזוימל נפטרה אשתו בת שבע. האדר"ת, שלא רצה לאבד את הקשר המשפחתי עם הרב קוק, שידך אותו עם רייזא רבקה, בת אחיו התאום הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שנפטר, ובניו גדלו אצל האדר"ת והיו לו כבנים. ממנה נולד לו בנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ב[[ליל הסדר]] תרנ"א. בשנה זו פרסם את ספרו הראשון- [[חבש פאר]]. בשנת תרנ"ה נתמנה לכהן כרבה של העיר בויסק, בה היתה גם קהילה פחות דתית. בבויסק נולדה בתו בתיה מרים (לימים אשתו של [[הרב שלום נתן רענן]]-קוק). שם הוא התחיל בכתיבת ספריו [[עין איה]], [[מדבר שור]] ו[[לנבוכי הדור]].
===תקופת יפו===
===תקופת מלחמת העולם הראשונה===
בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשויץ, מפני שרצה לנסות לחזק את התנועה לפעול למען ישוב בנית הארץ, ובצירוף צורך בריאותי, יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל [[מלחמת העולם הראשונה]], והרב הוכרח להשיאר בעיר סנט גלן שבשוויץ. הוא ישב שם למשך כשנתיים, בהן לפי עדות בנו [[הרצ"יההרב צבי יהודה הכהן קוק|הרב צבי יהודה]], הם למדו יחד 'את כל התורה פעמיים'. בתקופה זו פגש בו [[הרב דוד כהן]] (הרב הנזיר), שלמד אותה העת [[פילוסופיה]] באוניברסיטה בבזל, ושמע כי הגיע לשוויץ רב חשוב בעל הבנה רחבה בפילוסופיה. הוא החליט לנסוע לסנט גאלן לתהות על קנקנו של הרב קוק. וכך הוא מתאר זאת:
{{ציטוטון|אחרי טבילה במימי הרהיין, מצויד ב"שערי קדושה", מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב|הקדמה לאורות הקודש}}
====יסוד ישיבת מרכז הרב====
[[תמונה:Bet harav.jpg|200px|ימין|ממוזער|הבנין הישן של ישיבת מרכז הרב. כיום "בית הרב"- מרכז למורשת הרב קוק]]
בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקראה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[אמונה|מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבריג".
===מחלתו ופטירתו===
[[תמונה:Kitvey haraya.jpg|ימין|200px|ממוזער| סדרת כתבי הראי"ה שיצאו בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[כתבי הראי"ה]]}}
השאיר אחריו כתבים רבים ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], ב[[קבלה]], ב[[אמונה]] ו[[אמונה|מחשבת ישראל]], ב[[מוסר]] בדרוש, ב[[תלמוד]] ב[[פילוסופיה]] ועוד. כמו כן, השאיר אחריו אלפי אגרות בשלל נושאים בכתב יד. מיעוט כתביו יצאו לאור כבר בחייו, אולם מרביתם היו מסודרים בפסקאות בפנקסים שונים, ללא סדר כלשהו, ורובם נערכו לארח פטירתו על ידי בנו הרצי"ה (ומקצתם על ידי הרב הנזיר) לספרים מסודרים, על פי נושאים. כמו כן, ליקט הרצי"ה את תשובותיו ההלכתיות וערכם בארבעת ספרי ה[[שאלות ותשובות]] של הראי"ה: [[משפט כהן]], [[עזרת כהן]], [[אורח משפט]] ו[[דעת כהן]]. אגרותיו סודרו לפי סדר כרונולוגי לארבעת כרכי [[אגרות הראי"ה]]. ישנם גם ספרים שיצאו ללא עריכה כלל, כדוגמת [[שמונה קבצים]], [[ערפילי טוהר]], [[חדריו]] ועוד. גם ההסכמות שהעניק לספרים שונים נאספו על ידי הרב בנימין זאב כהנא ויוחנן ישמח לקובץ "הסכמות הראיה". מספריו שיצאו לאור: [[אורות]](בנושאים הקשורים לארץ ישראל, עם ישראל ותחיתו בארצו), [[אורות הקודש]] (עניינים בקבלה), [[אורות התשובה]] (בענייני תשובת הפרט ותשובת הכלל), [[אורות התורה]] (בענייני לימוד התורה), [[ערפילי טוהר]](פנקסים שיצאו כמות שהם ללא עריכה-קובץ אחד מתוך שמונה קבצים), [[ראש מילין]] (בענייני האותיות,הנקודות, [[טעמי המקרא]] וה[[תגים]]- טנת"א), [[עין אי"ה]] (פירוש על אגדות חז"ל ב[[מסכת ברכות]] וב[[מסכת שבת]]), [[אדר היקר]] (פרקים לדמותו של חותנו, [[האדר"ת]]), [[עולת ראיה]](על [[סידור]] התפילה), [[מוסר אביך]] (בענייני מוסר ובנין הנפש), [[חבש פאר]] (בענייני [[תפילין]]), [[עץ הדר]](על ה[[אתרוג]]- הפסול באתרוגים מורכבים ושבח אתרוגי ארץ ישראל), [[מצות ראי"ה]] (חיודשים הלכתיים בנושאי [[אורח חיים]]),[[שבת הארץ]] (על הלכות [[שמיטה]] ו[[יובל]] ל[[רמב"ם]]) ועוד.
==תורתו==
==יחס גדולי ישראל לרב קוק ולדרכו==
[[רבי שלמה אלישוב]] במכתבו לרב קוק מתנצל לפניו שלא כתב את מכתבו כראוי לרום המעלה כמותו ואמר עליו שהוא כליל השלמות בגאונות בצדקות במחשבה ובהנהגה.<br>
[[החפץ חיים]]) עזב את הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בגלל דברי פגיעה של הרב שור מבוקרסט כנגד הרב קוק וזעק: "פגעו במרא דארעא דישראל! מאן דארף קורע זיין!" ובסוף הכינוס כשבאו משתתפיו להיפרד מהח"ח במעונות סירב לתת ידו לשלום לחברי המשלחת הירושלמית (וזאת אף שלא היו מקנאי העדה החרדית שביזו את הרב קוק מאוד אלא העריכוהו אישית) ואמר להם: "למי שעושה מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום! דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הנוגע בו לא יינקה!"
בתרפ"ח פרסם חתן הח"ח, ה"עבודת קרבנות" (הרב אריה לייב הכהן) מכתב חריף נגדג נגד התנהגות הקנאים כלפי הרב קוק וכותב בין השאר במכתבו: 'ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).' דברים אלו מוכיחים שהטענה כאילו הח"ח זלזל בראי"ה לאחר הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית 3 שנים קודם לכן בניסן תרפ"ה, כפי שפרסמו גורמים חרדיים כאלו ואחרים, היא שקרית לחלוטין.<br>
[[הסבא מסלבודקה]] ביקש מהרב קוק להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו.<br>
האדמו"ר [[רבי דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכצ'וב|סוכצ'וב]] כתב לרב קוק שהתענג לפוגשו בירושלים.<br>
[[החזון איש]] קיבל את הראי"ה בעמידה כשהראי"ה עמד לנאום בהנחת אבן הפינה של ישיבת "בית יוסף" בבני ברק וכך עמד החזו"א לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו, מה שלא עשה לכבוד גדולי תורה אחרים שנאמו באירוע, ולאלה ששאלו אותו מדוע שלא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" וכן לבש את בגדי השבת שלו לקראת המפגש עם הראי"ה כששהה הרב קוק בבני ברק לרגל אירוע זה ומיהר למעונו של הראי"ה כדי לא להטריחו להגיע לביתו אך הראי"ה מצדו יצא ממעונו לביתו של החזו"א כדי לא להטריחו להגיע למעונות והם נפגשו באמצע ולאחר דין ודברים קצר שבו החזו"א אמר שהמפגש יתקיים במעונו של הראי"ה והראי"ה אמר שהמפגש יתקיים בבית החזו"א הסכים החזו"א שהמפגש יתקיים בביתו. כששמע החזו"א שהראי"ה על ערש דווי שלח שליח שמתכונן לבקרו, אך הראי"ה אמר לשליח שיגיד לחזו"א שיתפלל עליו בביתו כי הוא חס על ביטול התורה של החזו"א. גורמים חרדיים שונים פרסמו שכביכול החזו"א לא נסע לירושלים בחייו של הראי"ה כדי שלא יצטרך לפוגשו, אך מהמפגש שהתקיים בביתו של החזו"א כבר רואים שהחזו"א לא התנגד לפגוש את הראי"ה ואף לבש את בגדי השבת והחג שלו לכבוד המפגש, וכן רואים שהטענה שקרית מכך שבמשך כ-20 שנותיו של החזו"א בארץ ביקר בירושלים רק 3 פעמים כשביקורו הראשון היה לא לפני מלאת שבע שנים מעלותו לארץ, וכחמש שנים מפטירתו של הראי"ה. וכן טוענים גורמים חרדיים שונים שהחזו"א עמד במשך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בב"ב כדי לא לכבד את הרב קוק בעמידה בתחילת דבריו ובסופם כפי שעשה לגדולי תורה אחרים, אך קבלה בעמידה לפני תחילת הנאום ועמידה במשך כל הנאום הם כבוד הרבה יותר גדול מאשר לעמוד רק בתחילת הנאום ובסופו ובנוסף גם תגובתו של החזו"א "התורה עומדת" מראה על הכבוד הרב שחלק החזו"א לרב קוק.<br>
[[הרב בנימין יהושע זילבר|רבי בנימין יהושע זילבר]] ("אז נדברו") כתב הסכמה למהדורה השנייה של חיבורו של הרב קוק, "שבת הארץ", על אף התנגדותו ל[[היתר המכירה]] וכתב בה שש"שבת הארץ" היה מהספרים היסודיים בהלכות שמיטה שעיין בהם כשכתב את חיבורו בנושא.<br>
[[רבי שלמה זלמן אויערבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]] כתב מאמר בחוברת 'סיני', כרך מ"ז, אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'. וכן אמר על הרב קוק שהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה והיה גדול בכל ולא רק בדורו אלא בדורות. <ref>ראש ישיבת "קול תורה" ופוסק הדור שאביו הרב חיים יהודה לייב, מגדולי המקובלים וממייסדי ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים "שער השמים", היה מגדולי מעריצי הראי"ה והיה לוקח את בכורו לפני הראי"ה ומביאו לסעודה השלישית שערך הרב קוק. דמות מיוחדת במינה בעדינות נפשו ורגישותו. ראו על חייו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=590 כאן], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3161 ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"], [http://toladot.blogspot.co.il/2013/03/blog-post.html על עץ משפחתו באתר "תולדות ושורשים עצי משפחה"]; ועל דמותו במקורות הבאים:, [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6505 בעולמם של צדיקים] [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2536 איש התורה והחסד], [http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=13460&cat=219 גדול בתורה ובדרך ארץ], [http://www.ykr.org.il/modules/Articles/article/6 הדמות המאחדת], [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=206:articleharavoyerbach&catid=56:storiesrabanim&Itemid=83 סיפורים עליו ב"אתר השבת"], [http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1348 על דמותו באתר של "ערוץ מאיר" (המקור הוא מהעלון "באהבה ובאמונה" של "מכון מאיר")], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/15390 השיעור "דמות של חסד" של הרב יוסף אליהו שהוקדש לרב אוירבך]; על דרך פסיקתו והשקפתו: [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp דרכו בהלכות רפואה ופיקוח נפש], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/11168 יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע] (הרצאת הרב ד"ר אמיר משיח במסגרת "הכנס ה-16 לתורה ומדע - מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן"), [http://www.academia.edu/1563050/Rabbi_Shlomo_Zalman_Auerbachs_Halakhic_Rulings_Regarding_The_sovereignty_in_The_State_of_Israel_Hebrew_ תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך], [http://vidoser.net/WXFSQnsxRDpgVlI= המושב רביעי של "הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה" שבו התקיימה הרצאת ד"ר אמיר משיח "משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל"], [http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/oreshetpdf/4-10.pdf כוח וכוחניות במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך] (סריקה מכתב העת "ארשת"). עליו נכתבו הספרים "התורה המשמחת" ו"אורו של עולם" בידי שניים מתלמידי הרב אביגדור נבנצל שהיה תלמיד מובהק לרב אוירבך, "המאור הגדול" שכתב בעל אחייניתו הרב יחיאל מיכל שטרן, 'חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך', "גאון ישראל ותפארתו", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47366&pgnum=1 רבנו הגדול : מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : קוים לדמותו של מורינו ורבינו הגאון הצדיק הפוסק הגדול רבן של ישראל]. חיבוריו העיקריים: "מאורי אש" על החשמל בהלכה, "מעדני ארץ" על הלכות שביעית, "מעדני ארץ" על הלכות תרומות ומעשרות, שו"ת "מנחת שלמה", ביאורים ל"שב שמעתתא" שחיבר [http://mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=203&t=%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%A8%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%20%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F הרב אריה לייב הכהן הלר] המפורסם בחיבורו "קצות החושן". לאחר פטירתו הודפסו דברי תורה שלו בעיקר בהלכה ובין השאר הודפס "מנחת שלמה" ב'-ג' - שהביא לדפוס נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בתשנ"ט בהסכמת דודו שלו ובכורו של ר' שלמה זלמן, הרב שמואל אוירבך, כשצונזרה תמיכת ר' שלמה זלמן בהיתר המכירה בשמיטה וכן ביטויו "מלכות ישראל" ודומה לכך על שלטון מדינת ישראל בתשובה לשאלה האם אילת היא בשטח ארץ-ישראל, והדפסת חלקים אלו הייתה בניגוד לעמדת בנים אחרים שבתש"ס הביאו לדפוס את שני הכרכים האלו בשינויים, תחת השם "מנחת שלמה - תנינא" ובתשס"ה יצא בהוצאה מחודשת "מנחת שלמה - קמא" בשני כרכים; ו"כתבי מעדני ארץ" - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר "מעדני ארץ" שבו צונזרה תמיכתו בהיתר המכירה בשנת השמיטה; בנוסף לדברי הלכה ופסיקה הודפסו חידושיו על הש"ס, וכן הודפסו גם דברי אגדה ומחשבה והליכותיו והנהגותיו, בין השאר על המועדים והגדה של פסח ושמחות ופרקי אבות ועוד.</ref>.<br>[[הרב יוסף שלום אלישיב|רבי יוסף שלום אלישיב]] שעלה לארץ בתרפ"ב עם הוריו וסבו ואם אביו רבי שלמה אלישוב באשרת עליה ששלח להם הראי"ה.<ref>אביו שינה את שם המשפחה מלויסון לאלישוב בעצת ה"חפץ חיים" כדי לקבל אשרת עליה אחת לכל המשפחה. כשבחורים באו אליו להדרכה בלימוד היה פותח לפניהם את 'אגרות הראי"ה' א' ומראה להם את מכתבו של הרב קוק לאחיו הרב שמואל שעוסק בעניין זה. </ref>מחותנו של הרב אוירבך ופוסק הדור האשכנזי אחריו. כרב אוירבך גם הוא היה מבאי ביתו של הראי"ה, והראי"ה הי מסדר הקידושין בחתונתו והסנדק בברית המילה של בנו הבכור והכהן שאצלו נערך פדיון הבן של הבן הבכור. <ref>על חייו ודמותו ראו במקורות האלו: .[http://tzadikim.am-israel.com/2012/02/blog-post_01.html ב"יום פטירת הצדיקים"]. על קשריו של הרב אלישיב עם הרב קוק ראו במקורות הבאים: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1763.htm באתר שורש], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=366594 באתר "אור האורות"], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=631394 ועוד באתר זה], [http://bektzara.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_3042.html וכן כאן], [http://nlul.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_1295.html וכאן]. על עץ משפחתו ראו בארבעה מאמרים כאן: [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_18.html הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_22.html רבי שלמה אלישוב בעל הלשם], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/440.htm צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו].</ref><br>
בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרבנים מיהודי תימן הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" השולל את חכמת הקבלה של הרב יחיא קאפח זצ"ל מרבני כת הדרדעים שייצגה מיעוט מעדה זו. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק תואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".<br>
[[רבי יקותיאל אריה קמלהר]] (ר"י "אור תורה" בסטניסלב ורישה ומחבר "דור דעה" ועוד) תמך בהשקפה דתית-לאומית כפי שעולה ממכתבו לרב קוק באב תר"פ לגבי המאמר "תחית הקודש" שפורסם לראשונה ב"המזרחי" בוורשה.<br>
[[הרב יוסף שלמה כהנמן|הרב מפוניבז']] ראה במדינה אתחלתא דגאולה ותלה את דגל ישראל בביתו ביום העצמאות והורה לתלות את הדגל מעל הישיבה.<br>
[[בבא חאקי|הבבא חאקי]] שנודע כאחד מגדולי חכמי הספרדים תמך במפד"ל.<br>
[[הרב מטבריג]] היה ראש ישיבה ב"מרכז הרב".<br>
[[העילוי ממייצ'יט]] היה במזרחי.<br>
*דיבוק שנכנס בצעיר ספרדי ביפו אמר שישמע רק ל"חכם אברהם הכהן קוק" והוא דיבר בלשון הקודש שהצעיר הזה לא ידע. למעשה היה צריך להוציא את הדיבוק פעמיים. בפעם השנייה הדיבוק אמר שהוא יצא מעיניו או ראשו, אך הרב קוק ציווה על הדיבוק בצרחות ובהשבעות נוראות שיצא רק מבוהן רגל שמאל, וכך היה. לאחר כמה ימים באו שוב האב ובנו הצעיר בבהלה כי הוא מרגיש שוב כאבים ברגלו. הרב הרגיע אותם ואמר להם שהפעם זה יעבור. (הרצי"ה קוק)
'''תיקן נשמות'''
*תלמידו המובהק ביותר, הרב חרל"פ, העיד כי עסק בתיקון נשמות. הרבה פעמים עסק בתיקוני נשמות של אנשים גדולים שנכשלו בעניינים מסוימים והיו זקוקים בזה לתיקון. הראי"ה היה מצביע עליהם באצבעו מפני שהיו ממש נמצאים בחדרו, ותיקנם בזה שהיה מגלה את שורש הפנימי שבקדושה של אותו כישלון. (הרב זוסמן)
'''מנותק מענייני העולם הזה:'''
*<u>אכילה ושינה</u>: היה שוכח לאכול ולשתות ולא ישן יותר מ-3 שעות ביממה עד מחלתו האחרונה מרוב עיסוקו בלימוד התורה.
*<u>לא הכיר צורת מטבע</u>:<br>פעם אחת כשבא אליו עני לבקש נדבה, היו לו מטבע גרוש ומטבע שילינג שהיא קטנה יותר אך ערכה רב יותר, הרב שהתפרסם בפזרנותו לצדקה, נתן לא לו את הגרוש בחושבו כי המטבע הגדולה יותר ערכה גדול יותר. העני התרעם מדוע הרב נותן לו רק גרוש אחד, והרב קוק ענה לו בתמימות שהוא נתן לו את המטבע הגדולה יותר! (עזריאל קרליבך שלמד בבחרותו ב"מרכז הרב")<br>בהיותו ביפו בא אליו דין תורה שבו חברת היינות "כרמל מזרחי" תבעה חברה מתחרה שהשתמשה בסמלה המסחרי של שני המרגלים הנושאים אשכול ענבים, והטעתה לקוחות רבים וגרמה לה נזק רב, והיא תבעה את החברה המתחרה על סך של 20,000 פרנקים. בשלב מסוים נעלם הרב קוק ל-3 שעות. שאלוהו על כך וענה שכיוון שכדי לפסוק דין לאמתו הוא היה צריך להבין את התרגשות שני הצדדים בגלל כסף והיה צריך להכניס עצמו לתאוות הכסף. לכן התבודד כמה שעות כדי לחשוב "מהו כסף? מה צורך בכסף? מהי תאוות כסף?" (אחיו, הרב שמואל קוק)<br>במקרה אחר בא מחבר ספר למכור את ספרו לרב קוק. הרב הוציא מטבע שהייתה לו בכיס ושאל את הגרמ"מ כשר זצ"ל שהיה לידו אם יש במטבע זו כדי לשלם על ערך הספר. (הרב מנחם מנדל כשר)<br>בפורים תרצ"ג הוציא הרב קוק מטבעות שונות שהיה לו בכיס ושאל אחד מתלמידיו שהיה אתו באותו זמן מהו ערך כל מטבע כדי שיוכל לקיים מצוות מתנות לאביונים. (תלמידו פנחס המבורגר)<br>כשהיה ביפו ערך חופה וקידושין במלון שעל שפת הים. לאחר טקס הקידושין תחב החתן לידו של רב קוק מטבע זהב. הרב הזדעזע והפיל מיידית את המטבע מידו ויצא מיד מן המלון בלי לומר דבר. (הרב שלמה הלוי רוהלד שכיהן כמזכיר התלמוד תורה "שערי תורה" ביפו ובהמשך כמזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב, <ref>מתלמידי [[רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים]] כשהיה בירושלים לפני שמונה כראב"ד יפו, כשלפני כן למד אצל רבנים אחרים כמו [[רבי דוד הכהן שותק]] שהיה מתלמידי [[רבי יהושע לייב דיסקין|רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין]] (כונה מהרי"ל דיסקין ו"השרף מבריסק" וכן "הרב מבריסק", כינוי שעבר בהמשך ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]]).</ref>)
'''נולדו בנים בזכות הבטחתו של הרב:'''
*לפני חופה וקידושין שהרב ערך התפתחה מריבה והחתן לא רצה לגשת לחופה. הרב קוק הבטיח לו בן זכר אם ייגש לחופה, והחתן התרצה. נולדו לו שישה בנים ואח"כ נולדה גם בת. (הרב משה צבי נריה; סיפור זה סיפר גם הרב משה שוורץ ולפי גרסתו מדובר בשבעה בנים)
*כשהיה ראב"ד ירושלים התרחשה בתרפ"ז רעידת אדמה כשבישיבתו היו בתפילת עמידה. כולם חיפשו בבהלה מחסה ורק הרב קוק המשיך בתפילתו. לאחר שסיים והסב פניו לקהל ראו חיוורון על פניו. זו הייתה הרעידה השנייה לאחר הרעידה כמה ימים קודם לכן שבה נהרגו בארץ 150 איש וכשהתרחשה למד הרב קוק בחדרו ולאחריה ניגש לחלון, הביט החוצה ושב ללימודו מיד. (הרב יעקב שלוה)
'''תפילה כמו הכהן הגדול בבית המקדש:'''
*סיפר אחד מחסידי גור: 'את הסיפור שמעתי מאחד שנכח בשיחתו של [[רבי יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור שליט"א]], קודם שנהיה לאדמו"ר. האדמו"ר שליט"א סיפר על אביו ה[[לב שמחה]], שפעם אביו האדמו"ר בעל ה[[אמרי אמת]] זצוק"ל שלח אותו בשליחות לרב קוק, והיה זה בסביבות השעה תשע בבוקר. כשהגיע ה'לב שמחה' לביתו של הרב קוק, הוא דפק על הדלת. כשהגבאי פתח את הדלת, אמר לו ה'לב שמחה': "יש לי שליחות מאבי לרב, ואני רוצה להביא את זה לרב, אם אפשר להכניס אותי". אך הגבאי אמר: "עכשיו אף אחד לא נכנס לרב. הרב עסוק עכשיו בתפילה, ואין להיכנס אליו". ה'לב שמחה' לא היה 'בטלן', ושאל אם אפשר להיכנס לראות איך הרב מתפלל. אז הגבאי אמר שאמנם אי אפשר לפתוח את הדלת בחדרו של הרב, אך הוא מסכים לבדוק מה המצב. הוא חזר אח"כ ואמר שהדלת לא סגורה עד הסוף, כך שאפשר להציץ ולהסתכל בפנים. ואכן ניגש ה'לב שמחה' והציץ בחריץ מבעד לדלת החדר. לנגד עיניו הוא ראה את הרב קוק עם טלית ותפילין שכוב על הרצפה בפישוט ידים ורגלים. היה זה ממש מפחיד, והוא מאוד נבהל. הוא רץ חזרה לאביו, בעל ה'אמרי אמת', וסיפר לו שביקש להיכנס וכו' ואז ראה את הרב ככה. כששמע זאת ה'אמרי אמת', הגיב במשפט הבא: "הרב קוק - כל חייו הוא בבחינת פישוט ידיים ורגליים בבית המקדש". הסיפור הזה עשה עלי רושם חזק, משום שה"אמרי אמת" מאוד קימץ במילים, הוא היה קמצן בדיבור, שתקן, וכל חסידי גור יודעים זאת.'
'''לימוד של קדוש עליון'''
*[[רבי שלמה זלמן זלזניק]], ראש ישיבה בישיבת "עץ חיים" לצד הרב איסר זלמן מלצר, סיפר לרב נריה: "פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה ענין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משאלתי הזדרז למלאותה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו... וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו." (הדברים מופיעים ב'בשדה הראי"ה', עמ' 125, כשעיקר המעשה עם הרש"ז זלזניק מופיע גם ב"מלאכים כבני אדם" של שמחה רז אך ללא הדברים הנוספים לגבי מה שחשב כשנפרד מהרב קוק)
*בהיותו בפולין לרגל נישואיו ביקר הרצי"ה את האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור (ה"אמרי אמת") שאמר לרצי"ה על אביו שהוא "כולו מלא קדושה!"
*הרב איסר זלמן מלצר בהספדו על הראי"ה התייחס לקדושתו: "...בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום... אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!"
*הרב ישעיה חשין שהיה בהשקפת "העדה החרדית" (תלמידם <ref>כאמור לעיל היה תלמידו של הרב יהושע צבי מיכל שפירא כשלמד אצלו יחד עם הרב חרל"פ)במשך כמה שנים כשהרב חשין כבר היה מהחבורה כשהרב חרל"פ הגיע אליה.</ref>, כשראה את הרב קוק אמר: "הרי השכינה שורה עליו"!
'''ספרו "ראש מילין" שימש כסגולה לרפואה, הצלחה ושמירה:'''
*באו לרב קוק בני משפחתה של אישה שחלתה בנפשה שמתוך שיגעונה היו יוצאת לשדות וצורחת. הרב קוק אמר להניח את ספרו "ראש מילין" על אבן בשדה שאליו היא יוצאת. עשו כדבריו, והאישה נרפאה משיגעונה.
*בשבועות האחרונים לחייו באה לפניו אישה שביתה השתגעה והייתה צריכה להגיע בדחיפות לווינה, ואף שהיה לה דרכון, הקונסול האיטלקי לא נתן לה אישור נסיעה כיוון שסידורי הנסיעה נמשכים כרגיל כמה ימים. הרב קוק למרות ייסורי מחלתו הקשה קם ממיטתו והלך איתה לקונסול שנדהם לראות את הרב מגיע אליו במצב זה ומיד נתן לאישה אישור נסיעה! (ברוך דובדבני)
'''התנגד לשעות קבלה:'''
*בזמן הראשון לעליית הרב ירושלימה, נוכחו קרובים וידידים כי מרבים העם לבוא ולהטרידו בבקשות שונות, הואיל ונתגלה לרבים כי ידו פשוטה לעזור לכל אחד, והדבר נמשך בכל שעות היום. הגיעו לכלל מסקנה שראוי לקבוע בדלת הכניסה פירוט שעות קבלה, ומיד עמדו ותלו הודעה כתובה והדביקוה על הדלת. אולם כעבור יום נעלמה ההודעה. חזרו ותלוהו בשנית ושוב נעלמה. התחילו לחקור בדבר, יד מי היא עושה זאת, והנה נתגלה שהרב עצמו הוא שסילק את ההודעה. כששאלוהו מדוע הוא מתנגד לסדר שעשוי לעזור לו ולהקל עליו, השיב הרב ואמר: "רב, איננו אדון לעצמו, רב הוא עבד לרבים ועבד חייב לעמוד לרשות בעליו בכל עת שהוא זקוק לו ובכל שעה שהוא נחוץ לו". (הרב משה לייב שחור, מגדולי התורה בירושלים שהיה ממקורבי הרב קוק וגם מבאי ביתו של [[הגרי"ז|רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]], שחיבר ספרים שפרסמו את גדולתו התורנית - "אבני שהם" על התורה, "בגדי כהונה", "כח התשובה" על הלכות תשובה לרמב"ם)
'''צערו על פטירת יהודים שלא הכיר:'''
*כשמע הרב קוק בי"ט מנחם אב תרפ"ט על רציחתם של יהודי חברון, התעלף לאחור. לאחר ששבה רוחו אליו קרע בגדיו ואמר: "ברוך דיין האמת!" ובמשך כמה זמן היה בצער רב ובבכי ולא שם כר לראשו. ואמר ר' אריה לוין שמאז קפצה עליו הזקנה וזה היה הגורם למחלתו האנושה שלא קם ממנה. ועל כך אמר הרב יחזקאל סרנא שהיה גם הוא ממעריצי הרב קוק: "בוא וראה עד היכן הגיעה מידת אהבת ישראל אצל הרב. הלא כשקרה האסון הגדול של רציחת תלמידי הישיבה בפרעות הדמים בחברון, הייתי כבר אחד מראשי הישיבה ואף הכרתי יפה את הבחורים. והנה כשהגיעה אלי הידיעה המרה, הייתי ממש המום. הלב התכווץ מצער והכאב היה גדול מנשוא, אולם אם כל זאת לא התעלפתי. ואילו הרב כששמע על מה שקרה בחברון, התעלף ונפל על הארץ... הכאב שלו היה יותר עמוק והזעזוע שלו היה יותר גדול..."
*רבי משה לייב שחור, ראה שהנגר מסדר מחדש את הקנים כהלכה בביקור בבית הרב בין יום כיפורים לסוכות (בסוכה שבבית המדרש של הרב היה סכך קבוע כל השנה) ואילו את מוטות העץ שקני הסכך נשענים עליהם ("לאטעס") אינו מסדר. הרב שחור אמר זאת לרב והוסיף שהרי הב"ח (בטור או"ח, סימן תרכ"ב) מחמיר בזה כשיטת השר מקוצי. ענה הרב: 'חומרת הב"ח לא נעלמה ממני, אולם תקרת הסוכה גבוהה ביותר (חלק מתקרת בית המדרש) וכל אימת שהנגר עולה למעלה לבי מפרפר, לבי חרד, שלא תקרה תקלה ח"ו, ורק כשאני רואה אותו יורד בשלום, נרגע אני, ולהחמיר על חשבונו של הנגר איני רשאי'. הרב חזר על כל דברי הב"ח בעל פה וסיים: 'הואיל ונפסקה הלכה כדעת בעל העיטור "דכיון שהסיר הרעפים, העצים הנשארים אין עליהם דין סכך פסול", וכביאור של המרדכי בשם הר"י "דכיון שעושה מעשה בנסרים חשוב כאילו עשה מעשה גם בלאטיס" (עיינו או"ח סימן תרכ"ו, סעיף ג' ובמג"א ס"ק ו'), הרי במקום שיש חשש פגיעה בגופו של אדם מישראל, אין מקום לחומרות'.
'''שמחתו עם העניים בחתונת בתו:'''
*באמצע חתונת בתו בתיה מרים עם הרב שלום נתן רענן-קוק (הוא הוסיף לשם משפחתו את שם משפחתו של הרב), מבחירי תלמידי ישיבת "מרכז הרב" ושימש מאוחר יותר כמנהלה עוד בחיי הרב קוק, נעלם הרב לשעה קלה. התברר שהרב הלך לבית התבשיל של הרב שלמה יוסף אליאך שנערכה שם סעודה לעניים על חשבון הרב שבא לשמוח עימם בשמחתו ורקד עם אחד מהם שניגן בכינור (סיפר [[רבי רפאל הכהן קוק]] שכיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה והיה בן [[הרב דב הכהן קוק]], אחיו של הרב קוק, שהיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של עפולה וראש "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד"; הרב אליאך היה שד"ר שארגן תמיכה של יהודי ארה"ב ביישוב הישן וכן סייע ליהודים להתחמק משירות בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה ובעקבות כך נאסר ונכלא בכלא עכו שממנו הצליח לברוח וקנה את דרכונו של ערבי שפגש והיה שמו אליג'ה [=אליהו] והיה כתוב באותיות לטיניות Eliageh ושינה כך את שם משפחתו מגלוברמן לאליאך).
===ענוותו===
===גאונותו===
'''היה השיב משיב מיד ללא צורך לעיין בספר בכל שאלה ששאלוהו בכל חדרי התורה:'''
*הרב אשר סנדומירסקי, ממקורבי רא"ז מלצר, סיפר שבתשובה לאישה שבאה לרב מלצר בשאלה מסוימת, הוא עיין זמן מסוים בספר והשיב לה על שאלתה. לאחר כמה ימים ביקר אצל הרב קוק, ובביקורו אצל הרב בא מישהו עם אותה שאלה שנשאל הגרא"ז כמה ימים קודם לכן, והרב קוק השיב על שאלה מיד את אותה תשובה שהשיב הרב מלצר לאחר עיון בספר. הוא סיפר זאת לרב מלצר שענה: "מה הפלא? אפילו עשרה סוסים לא יכולים להשיגו!"
*באחד מהספדיו על הרב קוק אמר רא"ז: "...מדי פעם נכנסתי לברר עניינים קשים. הרב היה שקוע בעניינים אחרים, אבל מיד כששאלתי נפתח המעיין והכול קיבל אור חדש, עד שנדמה שזה עתה עסק הרב בדיוק בסוגיה זו". וכן אמר: "נכון שהייתה לו גאונות ענקית. הוא היה יכול להמציא 50 פלפולים ברגע קטן, אבל הוא סילק הכל הצדה משם ש"תורת אמת הייתה בפיהו".
* [http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=0&filter=txt&orderby=&q=&search_in=0&cat=217 מרן הראי"ה], גרסה מקוונת לשיעורים כתובים על דמותו של הראי"ה באתר "ישיבה"
* הרב [[הרב אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=951 מורה הדור], [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8520 תורת האחדות הכוללת של מרן הרב קוק זצ"ל], [http://revivim.yhb.org.il/2010/08/12/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%96%D7%A6%D7%9C-%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA/ הראי"ה קוק זצ"ל – גדלות ללא גבולות]
* אברהם רגלסון, [http://benyehuda.org/_nonpd/regelson/kook.html הסתכלותו השירית של הרב קוק], אתר פרויקט בן יהודה
* [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/66 הרב אברהם יצחק הכהן קוק], אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של דוד תדהר, כרך א', עמ' 66 (האתר הוא שילוב בין גרסה מקוונת לסריקת העמודים המודפסים)
*[http://www.mercazharav.org.il/?pg=25 על הרב קוק באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7 על הרב קוק וקשריו עם תנועת חב"ד באתר חב"דפדיה]
* [http://הילולת%20הרב%20קוק http://mountofolives.co.il/he/tag/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90/] אתר הר הזיתים
=== כתבי הראי"ה ===
*[http://www.hebrewbooks.org/37497 "מכתב ליסוד הישיבה המרכזית בירושלים"], בהוצאת ישיבת "מרכז הרב" על ידי "דגל ירושלים" ירושלים תמוז תרפ"א
*[http://www.hebrewbooks.org/37742 "קול מקודש : תעודה וברכה לישיבת שער השמים וסניפיה"] (בעברית, יידיש ואנגלית), "דפוס סלומון", ירושלים תר"ף
* מציאות קטן
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/14602 מכתבים נדירים של הרב באתר ישיבה]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/albamoteyno-4.htm על במותינו חלל]<ref>לימים נדפס ב[[מאמרי הראי"ה]] {{מקור|ח"א עמ' 89-93|כן}} תחת הכותרת: "על במותינו חלל'''ים'''".</ref>
* [http://files.daf-yomi.com/klali/forums/entziklopedya-harav-kuk.pdf חוברת השלמות ותוספות לאנציקלופדיה תלמודית מתוך כתבי הרב קוק] בהוצאת המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת שבות ישראל
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=58&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=20&imgsrch.y=9 מאמרי הרב קוק] באתר ישיבת מרכז הרב
* {{רמבי"ש|226}}
*[http://www.bneidavid.org/System/LessonsList.asp?CatId=40 שיעורים בתורת הרב קוק] באתר בני דוד עלי
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 סרטון קצר של הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי]
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב [[הרב אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר מכון מאיר
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=0&filter=mp3&orderby=&q=&search_in=0&cat=217 וידאו על הראי"ה באתר ישיבה]
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?61714&+%c3%b7%c3%a5%c3%ac%20%c3%ba%c3%a5%c3%b8%c3%a4 התייחסות גדולים רבים למחלתו של הרב קוק], בירחון "קול תורה", שנה ד', חוברת י"א-י"ב, תמוז-אב תרצ"ה (בגרסה מקוונת באתר "אוצר החכמה"), עמ' כ"א-כ"ה
Anonymous user

Navigation menu