הרב ישראל עזיירי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] '''ישראל עזיירי''' ([[1901]] - [[1943]]) היה רב ו[[אב"ד]] בעיר בית עדאקה והמחוז ב[[תימן]].
ה[[רב]] '''ישראל עזיירי''' ([[1901]] - [[1943]]) היה מגדולי רבני תימן במאה ה20, רב ו[[אב"ד]] בעיר בית עדאקה והמחוז ב[[תימן]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד בעיר [[בית עדאקה]] שבתימן בשנת 1901 לרומיה ולרב שלום עזיירי. ממשפחה זו יצאו רבנים רבים. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב [[דויד מזעקי]]. עם פטירת סבו נתמנה הרב עזיירי לרב העיר ואב בית הדין. הוא התפרסם גם ב[[צנעא]], שם למד עם הרב הראשי, הרב [[יחיא יצחק הלוי]]. למד בצנעא גם בישיבות "[[בית שרעבי]]", "[[בית אלכסאר]]" ו"[[בית אלשיך]]", ובפרט עם ידידו הרב [[חיים כסאר]], תלמיד סבו, הרב מזעקי.  
נולד בעיר [[בית עדאקה]] שבתימן בשנת 1901 לרומיה ולרב שלום עזיירי. ממשפחה זו יצאו רבנים רבים. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב [[דויד מזעקי]]. נודע כגאון, ועם פטירת סבו נתמנה הרב עזיירי לרב העיר ואב בית הדין. הוא התפרסם גם ב[[צנעא]], שם למד עם הרב הראשי, הרב [[יחיא יצחק הלוי]]. למד בצנעא גם בישיבות "[[בית שרעבי]]", "[[בית אלכסאר]]" ו"[[בית אלשיך]]", ובפרט עם ידידו הרב [[חיים כסאר]], תלמיד סבו, הרב מזעקי.  


הרב עזיירי זכה להערצה גם בקרב [[מוסלמים]]. הם נהגו להתדיין אצלו וקיבלו את פסיקתו.{{מקור}}
באופן נדיר זכה למעמד רם בתימן המוסלמית הקיצונית. ראשי שבטים ומחוזות היו מתייעצים איתו בנושאים פרטיים וכלליים, כי ראו בו אדם קדוש. הרב עזיירי לא חשש לעמוד בתוקף כנגד שליטים אכזרים המתעללים ביהודים. היו מהם שפוטרו ממישרתם בעקבות תלונות מנומקות שהגיש נגדם אצל מלך תימן, שם גם הוכיח את שחיתותם. ההערצה אליו הייתה גם בקרב המון ה[[מוסלמים]] שאף נהגו להתדיין אצלו וקיבלו את פסיקתו. היה קנאי לה' מאוד במסירות נפש. כך קרה שהיכה נמרצות מוסלמי קיצוני שקילל את היהודים ואת דתם בצעקות, בזמן שכל הנוכחים המוסלמים שהיו ברחוב לא העיזו לצאת נגדו. הכאת מוסלמי בתימן ע"י יהודי ועוד על רקע דתי, הוא דבר שכמעט ואינו יתכן, כיוון שחיי היהודי שם היו מופקרים. הצטיין ביושרו ואצילותו בכל הליכותיו, ואישיותו ומראהו המכובד השפיעו רבות על סובביו אף בעברו ברחוב, וכהגדרת [[הרב חיים יצחק הלוי]] "מידת היושר הייתה נחלתו, ומראה פניו לסמל הכבוד".


פעל על מנת להציל [[יתום|יתומים]] מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. הוא בנה והקים מכיסו [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו [[ישיבה]]. התפרנס בעיקר ממסחר בפולי [[קפה]] וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
פעל במרץ על מנת להציל [[יתום|יתומים]] מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בעזרה לעניים, יתומים ואלמנות. הוא בנה והקים [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו [[ישיבה]] בה לימד בני תורה תלמוד ופוסקים. התפרנס בעיקר ממסחר בפולי [[קפה]] וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.


הופנו אליו שאלות בהלכה מקהילות שונות. בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.  
הוא ניחן בחריפות ובזכרון פנומינלי וכהגדרת הרב [[יחיא אלשיך]] היה הרב ישראל עזיירי "בקי בכל חדרי תורה". לשמע חכמתו, הופנו אליו שאלות בהלכה מקהילות שונות. בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.  


הוא נפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה.  
הוא נפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה.  
28

עריכות

תפריט ניווט