יריחו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  17 ביולי 2015
שורה 41: שורה 41:
[[תמונה:Shalom Al Israel.jpg|שמאל|200px|ממוזער|העתק חלק מרצפת הפסיפס בבית הכנסת שלום על ישראל]].  
[[תמונה:Shalom Al Israel.jpg|שמאל|200px|ממוזער|העתק חלק מרצפת הפסיפס בבית הכנסת שלום על ישראל]].  
===הנסיון לחידוש ההתיישבות בשנת תרל"ב<ref>מבוסס על:  "זכרונות ארץ ישראל"בעריכת אברהם יערי, כרך א' פרקים י"ח-י"ט. </ref>===
===הנסיון לחידוש ההתיישבות בשנת תרל"ב<ref>מבוסס על:  "זכרונות ארץ ישראל"בעריכת אברהם יערי, כרך א' פרקים י"ח-י"ט. </ref>===
בשנת תרל"ב העמידה הממשלה העת'מאנית כשני שלישים מאדמות העיר יריחו למכירה פומבית (בשל אי-תשלום מיסים של האריסים). לאור זאת, התארגנה קבוצת יהודים, בראשות [[הרב מאיר אויערבאך]], [[הרב חיים אלעזר וקס]], יואל משה סלומון, יהושע ילין ועוד, וייסדה את "החברה לקניית אדמות יריחו". תכניתם היתה לייסד התיישבות יהודית ביריחו בשם "פתח תקווה". הסיבה שבחרו בשם זה היא, משום שהמקום נקרא "עמק עכור" לאחר שהתגלה כי עכן מעל בחרם העיר {{מקור|יהושע ז כו|כן}}, ולכך בחרו לקרוא להתיישבות פתח תקווה, על שם הפסוק מנבואת [[הושע בן בארי]]: "ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה" {{מקור|הושע ב יז|כן}}. לצורך כך הם ייסד הרב וקס חברת מניות שהציעה למכירה קרקעות ביריחו, ואף הבריחו לשם כך כסף מאירופה (על אף שרוסיה היתה במלחמה עם הטורקים והדבר היה אסור על פי חוק). כמו כן, גייסו לכך כמה מעשירי היהודים בבאירופה, בהם משה מונטיפיורי ויהידה ייב קוז'מירק. העסקה היתה אמורה לצאת לפועל, והקבוצה כבר הגיעה להסדר עם השלטונות בירושלים, אולם משנודע לסולטן בקושטא כי הרוכשים הם נתינים אירופאיים ולא עת'מאניים, רכש בעצמו את הקרקעות במחיר גבוה מהמחיר שיכלו הם להציע, ובכך הרעיון ירד לטמיון. משלא הצליחו לייסד התיישבות יהודית ביריחו, ייסדו את "החברה לעבודת האדמה וגאולת הארץ", שהביאה בסופו של דבר לייסוד המושבה "פתח תקווה", מצפון ל[[יפו]].
בשנת תרל"ב העמידה הממשלה העת'מאנית כשני שלישים מאדמות העיר יריחו למכירה פומבית (בשל אי-תשלום מיסים של האריסים). לאור זאת, התארגנה קבוצת יהודים, בראשות [[הרב מאיר אויערבאך]], [[הרב חיים אלעזר וקס]], יואל משה סלומון, יהושע ילין ועוד, וייסדה את "החברה לקניית אדמות יריחו". תכניתם היתה לייסד התיישבות יהודית ביריחו בשם "פתח תקווה". הסיבה שבחרו בשם זה היא, משום שהמקום נקרא "עמק עכור" לאחר שהתגלה כי עכן מעל בחרם העיר {{מקור|יהושע ז כו|כן}}, ולכך בחרו לקרוא להתיישבות פתח תקווה, על שם הפסוק מנבואת [[הושע בן בארי]]: "ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה" {{מקור|הושע ב יז|כן}}. לצורך כך ייסד הרב וקס חברת מניות שהציעה למכירה קרקעות ביריחו, ואף הבריחו לשם כך כסף מאירופה (על אף שרוסיה היתה במלחמה עם הטורקים והדבר היה אסור על פי חוק). כמו כן, גייסו לכך כמה מעשירי היהודים באירופה, בהם משה מונטיפיורי ויהודה לייב קוז'מירק. העסקה היתה אמורה לצאת לפועל, והקבוצה כבר הגיעה להסדר עם השלטונות בירושלים, אולם משנודע לסולטן בקושטא כי הרוכשים הם נתינים אירופאיים ולא עת'מאניים, רכש בעצמו את הקרקעות במחיר גבוה מהמחיר שיכלו הם להציע, ובכך הרעיון ירד לטמיון. משלא הצליחו לייסד התיישבות יהודית ביריחו, ייסדו את "החברה לעבודת האדמה וגאולת הארץ", שהביאה בסופו של דבר לייסוד המושבה "פתח תקווה", מצפון ל[[יפו]].


===הנסיונות לחידוש ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים===
===הנסיונות לחידוש ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים===
15,330

עריכות

תפריט ניווט