מילון הראי"ה:חֵמָּה (אלקית)

ערך זה עוסק בחֵמָּה (אלקית). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך חֵמָּה (פירושונים).

שטף של כליון המוכרח לבא בעקב העון במילוי הזעף, הראוי לרשם ההירוס מצד חמר העון [עפ"י ע"ר א ריג]. התכונה האידיאלית לביעור הרעה. כשהרשעה באה עד מרום עזה, שכבר אין ממנה תקוה לעולם לאושר ותועלת כשיצא הפעל המעשי לאורה, אז הדברים כבר פוגעים לא רק בתחום הרשע הנקי כי א"א כ"א שיהיו חלקי אורה וטובה נסמכים ונארגים במסכת הרשע. וכיון שהרשעה צריכה שתאבד אז החמה גוזרת לאבד גם את הטוב הנשען על הגורל של הרשעים, במקום שחזקה ועצמה ההתאחדות וההתיחסות עד לעצמיות של מציאותם שהאחד נופל ונובל באיבוד חברו [עפ"י ע"א ד ה כט]. ע' במדור זה, כעס. ושם, אף. ושם קצף. ושם, עברה. ע' בנספחות, מדור מחקרים, קצף אף חמה, השחתה שבירה כליון.