מילון הראי"ה:כלליות (באדם)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(באדם) - הכנסת האדם את עצמו בחיי הכלל. כשהאדם שוכח מעט את עצמו, את פרטיותו, והטוב הכללי לוקח את לבבו. כשהגורם העיקרי בדחיפת החיים המוסריים אצלו היא התשוקה האידיאלית, לחיים שיש בהם תוכן מדעי ומוסרי במלא מובנו [עפ"י א"ק ב תקט, ושם ג שכא־שכב].