מילון הראי"ה:כנסת ישראל

From ויקישיבה
Revision as of 15:48, 27 August 2012 by Yeshivaorgil bot (talk | contribs) (Automatic page editing)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

אור השכינה, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה. האידיאל הלאומי הנצחי, מהוד מקורו האלהי, השוכן בישראל ומקושר עם נשמתם המצוחצחה [א' קמ]. חטיבת השכינה העליונה, לאלהי כל הארץ מעולם ועד עולם [אג' ב שלד]. החטיבה האלהית בחיי האדם והעולם [א"ק ג קפט]. החטיבה העולמית שסגולת התשובה תתגלה בה תחלה. היא נדחפת להיות מתואמת עם האורה האלהית בעולם, שאין בה חטא ועון, משום הרגשתה הרוחנית העודפת; ואור התשובה יופיע בה בראשונה ואח"כ תהיה היא הצנור המיוחד המשפיע את לשד החיים של תאות התשובה העדינה על כל העולם כולו, להאיר אותו ולקומם מצבו [עפ"י א"ש ה ח]. נוקבא [א"ק ב תו]. מרכז האנושיות במובן הרוחני, "הכלה", "דכלילא מכל גוונין"[1][קובץ א כו].

כללות כנסת ישראל[edit]

דיוקן הקדושה האלהית של כל ההויה כולה, אור נשמת ד' בעולם [קבצ' א קעה]. ◊ כנסת ישראל היא מוכנת בטבע נשמתה לתפוש ברוחה את האיווי של הגדולה האלהית, המתיחסת רק לאל אמת אשר לגדולתו אין חקר [ע"ר א רו]. נקודה אחת מיוחדה בחיובים נעלים, הראויים להמשיך עז הקודש העליון בעולמים כולם [ע"א ד ט קלז]. בית לד', היכל מלך מלכי המלכים, מילוי השם הקודש באורותיו, אשתו כגופו, אחותי רעיתי יונתי תמתי, מלכת עולמים, השלמת ההופעה האורית החיה והמפוארה, הטהורה והעזיזה, בכל הנשמות, בכל הבריות, בכל העולמים. האידיאה הלאומית הישראלית החודרת בעצמת חייה בכל פרט ופרט מישראל ובכל מעשיו ותנועותיו, שיחיו ושיגיו, שאיפותיו וקניניו הפרטיים [עפ"י קובץ ו קמג]. תמצית הנשמה המאוחדת של ישראל הנובעת מאור המאוחד אשר לתורה הכלולה ומאוחדת בקדושתה העליונה בקול אלהים חיים, שאור ד' אחד מופיע בה בבליטה מחורת, באש שחורה על גבי אש לבנה, והיא שמה כל מעינה במקור חייה זה [עפ"י א"ת ד א]. שם ד', מלך ישראל, מלכות שמים. עצם הופעת הפעולה הכללית של אותה הארה של הנהגת העולם, המטהרת את הנשמות מיסודן ועוקרת את כל הטומאה והעבודה זרה מן העולם [עפ"י קובץ ו רעג]. נשמת העולם, נשמת העמים כולם, הודם תפארתם וברכתם [קובץ ז קסט].

כנס"י הכוללת כל ברוחה[edit]

ההיכל המקודש להשם הגדול המאיר את העולם כולו בכבודו [מ"ר 21].

כנסת ישראל בתור עם ד'[edit]

הנושא של הטוב הגדול בתכונת נצחיותו [ע"ר א צט]. התמצית של הטוב והמעולה שבכל העולם כולו [א"ק ג שמט]. גולת הכותרת של ההויה בכללותה [א"א 160]. יסוד ההויה, תמונת־כל של כל הברואים כולם [עפ"י חד' (מהדורת תשס"ח) פד]. יסוד יסודה של כללות ההויה כולה בעומק תמציותה [עפ"י א"ק ב תק]. תמצית ההויה כולה, הנשפעת בעולם הזה באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה [עפ"י א' קלח]. הגלוי הרוחני העליון שבההויה האנושית. גלוי זרוע ד' בעולם, יד ד' בהויה, בבנין הלאומים [שם]. מרכז האנושיות <במובן הרוחני, המיוחד למשאות נפש המתרוממת למרומי האשר הטהור> [קובץ א כו]. אוצר הנשמה של הכלל כולו [א"ש תוספות תשובה ז]. יסוד נשמת האומה בכללה [עפ"י א' קמא, אג' א עא, ושם ב שסה]. נשמת האומה [ע"ר ב קנח, מ"ר 283 (ח"ה קא)]. נשמת האומה, אור החיים, האצילות, הזוהר, היופי, הטוהר, הפאר, הקודש, הגבורה, הדעה, החופש, העז, והענוה הישראלית, המדע והחכמה הישראלית, אור האמונה, דעת העולם והחיים הישראלים, מהות החיים הישראליים ממקורם מיסוד הוייתם [קובץ ו קמב]. כללות קדושת האומה [אג' א שסט]. הרוחניות הישראלית של כל הדורות ושל כל העולמים [ע"ר ב שה]. הטבעיות העצמית של האומה הישראלית [א"ק ג קיז]. טבע האומה במהותה הפנימית [א' קמא]. ◊ החפץ לרומם את הכלל, את האומה כולה, את כל העולם, את כל ההויה, את הנשמות כולן, את כל החושים, הנטיות, לאחד את כל העולמים, לנצח את המות, להעשיר את חיי החיים ממרומי מקוריותם, כל החפצים ההם וכל מה שלמעלה מהם, בלא פרוד וקיצוץ, קבועים בנשמת הכלל, בצורת כנסת ישראל, בדמות דיוקנו של יעקב [א"ק ב רפט (ע"ט ג)].

הכנסיה הישראלית[edit]

חלקה פסיכית שהזקוק המוסרי והשכלי, זקוק הבא עם יחס אבות וכור הברזל של עני מצרים, פעל הרבה על ההסטוריה שלה, עד אשר הוכנה לקלט בקרבה את ההשפעה האלהית המחלטת בתוקף הויתה בחיי הכנסיה ובנימוסיה, בשאיפותיה ותקוותיה, ותשרש שורשיה בנשמות יחידיה וכללותה לדורות עולמים [מ"ר 3].

כנסת ישראל[edit]

האומה האלהית [קובץ ד מט]. האומה, הלוחמת מלחמת ד' והופעת הטהרה של האורה האלהית בעולם [קובץ ח קפח]. אומת המחשבה האצילית בעולם [ע"ט קלג (א"א 61)]. עדה המיוחדת לקשר את כל ההויה אל החפץ הקדוש העליון - החפץ האלהי הכללי בעולמיו כולם [עפ"י ע"ר א קנח].

כנסת ישראל בכלל[edit]

"האם", הנוסדת על בניה לימודי ד' אלו תלמידי חכמים [ע"א ג א טז].

◊ כנסת ישראל איננה אומה כפי המובן הרגיל אלא התמצית האידיאלית של האדם, המופעה בתור קיבוץ חברתי ממולא בכל תכסיסיו, שנקרא "לאום" בדרך־השאלה, מפני שכל הקיבוצים המיוחדים שבבני־אדם נקראים כן. את הופעותיה המרובות מגלה היא בתקופות שונות בגוונים שונים. יש מהן שהיא מגלה אותן ע"י עצמה, ויש מהן שגילויה יוצא אל הפועל ע"י חלקים אחרים של האנושיות - ע"י גרמתה. והיא שואפת תמיד להתעלות למדרגה עליונה זו של רוחב־נשמה, שלא תצטרך עוד לפזר את כוחותיה בהופעות מפורדות פעם אחר פעם ומקום זולת מקום, כי־אם שכולם יתגלו בתוכה בהופעה ברורה ובולטת בבת אחת, בצורה של יצירת היסתוריה חדשה. אז "ילכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה" "ולה יקרא שם חדש אשר פי ד' יקבנו" [אג' ב סה־ו]. ◊ אין להגדיר את מהותה של כנסת ישראל בגבולים מיוחדים ובתוארים מוגבלים. כוללת היא את הכל, והכל מיוסד על כלות נפשה לאלהים [א' קלח]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, קיר. ושם, שושנה עליונה. ושם, מלכות (ספירה). ע"ע ישראל. ע' בנספחות, מדור מחקרים, צבור ושותפין. ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, קב"ה.

הערות שוליים[edit]

  1. "דכלילא מכל גוונין" - תיקו"ז י. בקהילות יעקב ערך כנסת ישראל: "כנסת ישראל נודע דבחינה זו נקראת מלכות שכונסת ישראל דלעילא אליה והוא בית לו (זוהר בלק קצ"ז.), גם ישראל דלתתא נשמותיהן מכונסין בה מתחילת הבריאה, וגם בכל לילה חוזרין לתוכה בפקדון".