מילון הראי"ה:מלך (כינוי)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:04, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק במלך (כינוי). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מלך (פירושונים).

סגולת המלכות העצמית, המופיעה מגדולתו יתברך. הבטוי המופשט של המלוכה העצמית אשר היא מאז מעולם שלו [ע"ר א קצט]. הממלכה האלהית, באדם ובעולם, בחיים ובמציאות [ע"ר א קנ]. ע' במדור זה, ד' מֶלֶךְ. מלך - ההנהגה וההשגחה שמנהיג (את הברואים וכל עלילותיהם) לטובתם השלמה [ע"א ב ז טו]. ◊ תאר מלך ראוי להאמר מצד הכרתינו את דעת האלהים מצד הנבראים כפי ערכינו [ע"א ב ח ו]. "מלך הכבוד" - שעיקר תכלית מלכותו המתגלה בכל הבריאה כולה הוא הכבוד האמיתי שהוא כבוד הנפש הנמשך ממנה, בידיעה מצד עצם הפועל, באין צורך אל הפעולה [עפ"י מ"ש רצה (ה' רנא, רנג)]. ע' במדור זה, "אבינו". ע' במדור תיאורים אלהיים, ביאת מלך הכבוד.